הקשר הנאצי והמעורבות הישראלית: שנה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה

זה קרה לפני שלוש שנים. ישראל ערכה אירוע בינלאומי ביש ושם לציון 75 לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, ולמדינה הגיעו רבים ממנהיגי העולם, בהם נשיא רוסיה וולדימיר פוטין – ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי.

זלנסקי, היה דמות מוכרת בארצו בשל השתתפותו בסדרת צפייה טלוויזיונית, בשם "משרת העם". מפלגתו של זלנסקי, איתה נבחר לנשיאות – כשמה של הסדרה שהפכה אותו לדמות מוכרת, מפלגת "משרת העם".

בבחירות לנשיאות ניצח את הנשיא המכהן פטרו פורושנקו בסיבוב השני ברוב של 73 אחוזים. ב-20 במאי 2019 הושבע זלנסקי לנשיאות והודיע על בחירות לפרלמנט. בבחירות אלה הפכה מפלגתו לגדולה ביותר. זלנסקי הפך למנהיג הפוליטי הראשון בהיסטוריה האוקראינית שהשיג רוב מוחלט בפרלמנט ללא צורך בקואליציה.

עם כניסתו לתפקיד נשיאות אוקראינה, זלנסקי הפך לנשיא הצעיר ביותר שנבחר באוקראינה (בן 41), לנשיא היהודי הראשון של אוקראינה, ולנשיא הפופולרי ביותר בעת בחירתו מבחינת אחוז הקולות (73%).

בראש סדר העדיפויות שלו הציב את קידום הפסקת האש במזרח המדינה והחזרתם של חצי האי קרים ודונבאס לשליטת אוקראינה. בנאום הפתיחה שלו הכריז על פירוק מושב המועצה העליונה וקרא לחברי הממשלה "לפנות את מושבם למי שחושב על הדורות הבאים, ולא על הבחירות הבאות".

על אף הצהרותיו כי הוא מעוניין להחזיר את השטחים שכבשה רוסיה לשליטת ארצו, הנשיא היהודי החדש פתח בניסיונות הידברות מול רוסיה, ניסיונות שלא צלחו – ובסיומם רוסיה אף פלשה, לפני שנה, לאוקראינה.

בחזרה לאירוע שנערך בישראל, ביד ושם, לציון שחרור אושוויץ. בטקס המרכזי, נאם הדמות הבכירה שהגיעה – נשיא רוסיה פוטין. זלנסקי, שאינו מסתיר את השקפתו ביחס לברית המועצות, לפיה, יש לה חלק באשמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה, על רקע הסכם ריבנטרופ–מולוטוב, בחר להחרים את האירוע.

הוא כמובן לא הודיע כי הוא עושה זאת בשל היחסים הבעייתים בין אוקראינה לרוסיה, אלא פרסם נימוק מעניין: "הבנו שרבים מניצולי השואה לא יכלו לבקר בפורום השואה הבינלאומי. (על כן) המשלחת שלנו העניקה להם את המושבים שלנו, כפי שהרבה שרים ישראלים עשו. לאנשים האלה מגיע את הכבוד הזה יותר מכולנו. אנחנו נשתתף בכל האירועים ונדבוק בלוח הזמנים של הפגישות".

עם זאת, גורמים המעורים באירוע מסרו לחדשות 13 כי מדובר ב"מניפולציה זולה". זלנסקי והמשלחת האוקראינית הערימו קשיים לאורך הדרך. באחת הפעמים התרעמו האוקראינים בנוגע לנאומו של נשיא ורוסיה ושאלו מדוע דווקא פוטין נואם. אותם גורמים מסרו כי הם לא הוכו בתדהמה לאחר ההודעה של זלנסקי. "קצת כואב הניצול הציני שעושה נשיא אוקראינה באירוע בעל חשיבות כזו", אמרו.

מיד ושם נמסר בתגובה כי "נשיא אוקראינה הודיע על ביטול השתתפותו, בטענה כי מעביר את מקומו לניצול שואה. הוסבר לנשיא כי ניצולים שפנו בימים האחרונים נענו וכי אין אפשרות לטרטר ניצול בתנאים הנוכחיים. על כן החלטתו תמוהה, וחבל שנוקט בצעד מעין זה באירוע שכותרתו 'זוכרים את השואה נלחמים באנטישמיות'".

שנתיים יחלפו מאז, והקשר הנאצי שוב יהדהד בשאלת היחסים בין רוסיה לאוקראינה – והפעם, שוב ישראל תהיה מעורבת. לפני תחילת "המבצע הצבאי המיוחד" כפי שמכנה פוטין את המלחמה, אמר נשיא רוסיה כי הוא עושה זאת על מנת לשחרר את העם האוקראיני מהשלטון הנאצי שהשתלט עליהם, כאשר הוא מאשים את זלנסקי היהודי – בנאציזם.

פוטין, עושה שימוש במושג "דה-נאציפיקציה", יוזמה של כוחות בעלות הברית, לאחר מלחמת העולם השנייה, לטיהור עמדות השפעה בחברה באירופה מאנשי המשטר הנאצי, כדי להסביר מדוע פלש לאוקראינה.

הפעם, כאמור, ישראל שוב נהייתה מעורבת בסכסוך בין רוסיה לאוקראינה ובהאשמות הצדדים על נאציזם. ברקע, פייק ניוז אוקראיני בתחילת המלחמה על הפצצה רוסית מכוונת נגד אתר ההנצחה בבאבי-יאר.

ישראל מצויה במצב בעייתי, שכן מצד אחד היא חלק ממדינות המערב, המגבות את אוקראינה ומגנות את רוסיה, אך מצד שני – היא זקוקה ליחסים תקינים עם פוטין, על מנת שלא ימנע את התקפות חיל האוויר בסוריה, נגד יעדי טרור איראניים.

תחילה היה זה נפתלי בנט, שניצל את ימיו הספורים כראש ממשלה על מנת לחלל את השבת ולהמריא לפגישה עם פוטין, כאשר הוא מנסה להציב את עצמו בתפקיד המתווך, בין המדינות הנלחמות.

צילום: מתוך הערוץ של נפתלי בנט

בהמשך טען בנט כי בפגישה שקיים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בחודש מארס, זה התחייב בפניו כי לא יהרוג את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. "ידעתי שזלנסקי תחת איום, הוא היה בבונקר שלא ידעו את מקומו. אנחנו כבר מדלגים לתוך הפגישה, אני אומר לפוטין: 'שמע, מה עם הסיפור הזה, אתה מתכוון להרוג?' והוא אמר: 'אני לא אהרוג את זלנסקי'".

את הדברים אמר בנט בראיון לחנוך דאום, בו התייחס לשלל נושאים במשך שעות ארוכות. בנט טען כי בעקבות זאת, זלנסקי יצא לראשונה להופעה פומבית. לדבריו, לאחר שהסתיימה הפגישה, עוד בנסיעה מהקרמלין לשדה התעופה, הוא התקשר לזלנסקי ישירות ואמר לו שפוטין לא מתכוון להרוג אותו. "הוא שאל אותי: 'אתה בטוח?' עניתי לו, '100 אחוז, הוא לא הורג אותך'". שעתיים לאחר מכן, זלנסקי עלה למשרדו וצילם סרטון בו הוא אמר: "אני לא מפחד".

"בפגישה פוטין נתן לי שני ויתורים גדולים. הוא ויתר על פירוז אוקראינה, וירד מדה-נאציפיקציה. כלומר, מלחסל את זלנסקי. זה הדבר הכי יקר, זה חיי מנהיג".

דוברו ויועצו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, מיכאל פודולק, הגיב לכך בלעג: "לא היה ולא נברא, מהיום הראשון זלנסקי התנהל עצמאית, הוא צילם סרטונים מהיום השני של הפלישה הרוסית, כפי שכולם ראו, הסיפור של בנט לא נכון, אולי הוא עשה כמה שיחות טלפון, אבל בשום מצב הוא לא היה גורם מתווך".

אחרי הבחירות האחרונות, בהם ניצח שוב בנימין נתניהו, הזהירו כל מיני מומחים מפני הידרדרות במצבה של ישראל בעולם, בשל היחסים הטובים בין ראש הממשלה לנשיא רוסיה פוטין. בינתיים, ההיפך הוא הנכון: ישראל תחת נתניהו, מגבה הרבה יותר את אוקראינה, מכפי שהיה עד כה.

בהצבעה האחרונה באו"ם בנושא, ישראל אף הצביעה בעד הגינוי לרוסיה והביעה תמיכה בעצמאותה של אוקראינה, ולא רק נמנעה כפי שעשתה בעבר. שר החוץ אלי כהן אף נפגש עם עם זלנסקי, וההערכה כעת היא כי נתניהו עצמו ימריא גם כן לקייב.

דוד מול גוליית: הכירו את המערכת שזלנסקי רוצה לקבל מישראל • צפו