עלה לשמיים עם אליהו הנביא: הסיפור המצמרר של המוהל שנפטר בברית

באדיבות ערוץ 2000

היה זה יום רגיל ככל הימים עד לשעה 15:00 באולם האירועים ברחובות. המוהל הוותיק עמנואל משולם, בן 88, ניהל טקס ברית מילה כפי שעשה אלפי פעמים במשך 40 שנות שירותו. הוא הניח את התינוק על כסא אליהו הנביא, החל בברכות המסורתיות – ופתאום קרס לאחור מול קהל המשתתפים ההמום.

האירוניה הקשה התגלתה כשכונן מד"א שהוזעק למקום הגיע לזירה. זה היה כפיר משולם – נכדו של המוהל. בתחילה לא זיהה את זהותו של הקרבן, ורק במהלך פעולות ההחייאה, כשראה את פניו מקרוב, הבין את גודל השבר. למרות ניסיונות החייאה ממושכים ופינוי מיידי לבית החולים קפלן ברחובות, נאלצו הרופאים לקבוע את מותו.

יאיר סעדו, תלמידו הנאמן של משולם במשך ארבע שנים, מספר על התזמון המצמרר שהוביל לאותו יום טרגי: "הגעתי אליו בתשע וחצי בבוקר. יצאנו לברית ראשונה באותו יום, ושם הוא ביקש מההורים שהוא ישב כסנדק ואני אהיה המוהל – זו הייתה המילה הראשונה שערכתי בעצמי".

שלושה ימים לאחר מכן, ביום רביעי כ"ג באייר, קיבל סעדו טלפון דחוף: "יאיר, תבוא אליי עכשיו", אמר לו רבו. "למה?" שאל התלמיד. "אל תשאל אותי שאלות, תבוא עכשיו".

כשהגיע, הפתיע אותו משולם: "הכנתי לך את התעודה, לך תדפיס אותה". זו הייתה תעודת ההסמכה הרשמית כמוהל. "בעצם זו התמונה האחרונה, והרגעים האחרונים שלו בעולם", מספר סעדו. "הוא היה זורח, היה קורן, והוא אומר לי: 'בשתיים וחצי אני יוצא לברית, תבוא'".

באולם האירועים, כשראה את רבו נופל, החליט יאיר לא לעצור את השמחה. "אם הוא היה כאן, הוא היה אומר לי להמשיך", הוא מספר. "מי שהכיר את הרב עמנואל ידע שכשהוא אומר משהו, אי אפשר לא להקשיב לו. הוא היה פשוט מזיז את הרגש, עושה את מה שצריך, ואחרי זה תעשה מה שאתה רוצה".

בידיים רועדות ובדמעות, השלים התלמיד את הטקס במקום רבו. "תוך כדי המילים 'זה הכיסא של אליהו הנביא', הוא מחזיר את נשמתו לבורא", מתאר סעדו את הרגע המצמרר. "פשוט עלה עם אליהו הנביא למעלה, ואני זה שצריך לעמוד ולהחליף אותו".

עמנואל משולם כיהן כמוהל במשך למעלה מ-40 שנה ולא גבה תשלום מעולם עבור הבריתות שערך. את התרומות שהוצעו לו תרם לבית הכנסת שהקים לזכר אביו. לפני שהפך למוהל, שירת בצה"ל כקצין במשטרה הצבאית והגיע לדרגת סגן אלוף במילואים, אף פעל לצד מפקדים בכירים ובהם אריק שרון. בחייו האזרחיים ניהל את סניף בנק לאומי בשכונת שעריים ברחובות.

לאחר פרישתו הקדיש את כל זמנו לשירות הציבור – באמונה ובענווה. מותו בברית, מעשה של מצווה, היה רגע של סגירת מעגל מלאת משמעות. כפי שמתאר תלמידו: "הזכות שלי היום ללכת ולהתלהב אחרי המצווה שהוא זה שהנחה אותנו כל החיים שלו – מצוות ברית המילה, שכל החיים שלו הוא מסר את נפשו, גופו, והכל, כל מה שהיה לו בשביל המצווה הזאת".

לחצו כאן לראיון המלא בערוץ 2000