"המשפט העברי-התורני אינו רק מורשת עתיקה, אלא מערכת חיה ונושמת של חכמה תלמודית מקיפה שמחובתנו להביאה ולהנגישה כדי להעשיר ולהעמיק את הפסיקה הישראלית המודרנית על ערכים קדומים ומבוססים", הצהיר עו"ד יוסף ויצמן, המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין ונשיא המדרשה לשיפוט מעשי, בכנס "היחיד והיחד" בסמינר ה-97 למשפט העברי שנערך במלון דן בירושלים.
"חובתנו החוקית והמוסרית להכניס את המשפט העברי כחלק בלתי נפרד מעולם המשפט הישראלי", אמר עו"ד ויצמן בכנס, ביוזמת משרד המשפטים, לשכת עורכי הדין ועמותת מורשת המשפט בישראל, שעסק ביחסי היחיד והציבור, בדגש על יישום עקרונות הלכתיים בסוגיות משפטיות עכשוויות.
עו"ד ויצמן, שהינו מיוזמי הכינוס, שהתקיים בריכוזו האקדמי של פרופ' נחום רקובר, אמר כי "הכנס הייחודי, מסמן ציון דרך נוסף בקידום שילוב עקרונות המשפט העברי – מהתורה, דרך הגמרא ועד לשולחן ערוך והרמב"ם – בפסיקה המשפטית העכשווית, ובמהלכו הדגישו בכירי מערכת המשפט והרבנות בישראל את חשיבות שילוב המשפט העברי בפסיקה המודרנית".
"זהו אינו רק חזון", מדגיש עו"ד יוסף ויצמן, "אלא צורך מעשי. כשאנו מתמודדים עם סוגיות מורכבות של זכויות אדם, דיני ממונות, או יחסי יחיד-חברה, המשפט העברי מציע פתרונות מעמיקים שעמדו במבחן אלפי שנים. השילוב בין החכמה העתיקה של חז"ל וגדולי הפוסקים לדורותיהם לבין המשפט המודרני, יכול ליצור מערכת משפט עשירה ומאוזנת יותר".
הרב הראשי לישראל, הגאון הרב קלמן בר, שנשא דברים על "מידתיות ביחסי הגומלין: יחיד-ציבור", ציין כי "החיבור של המשפט העברי למשפט הישראלי חשוב, ותודה רבה לפרופ' נחום רקובר ועו"ד יוסף ויצמן שעושים הכל לשם כך". בדבריו הדגיש הרב בר כי פסקי הדין התורניים לאורך השנים, כפי שהם גם עולים מן השו"תים הרבים שהשתמרו לדורות, מספקים תשובות ותובנות מעמיקות שיכולות לשמש ככלי לפסיקה בדילמות משפטיות עכשוויות.
שופט בית המשפט העליון נעם סולברג העלה סוגיה מרתקת בדיונו על האופן שבו "הזכויות החוקתיות מעצימות לעיתים סכסוך קונקרטי", ופרופ' טליה איינהורן מאוניברסיטת אריאל הרצתה על "עם לבדד ישכון". הכנס כלל גם סדרת סדנאות מעמיקות בהנחיית מומחים מובילים: השופט בדימוס משה דרורי, ד"ר מיכאל ויגודה ממשרד המשפטים, ופרופ' אבי וינרוט, יו"ר ועדת משפט עברי בלשכת עורכי הדין. הסדנאות עסקו בנושאים מגוונים כמו פדיון שבויים, 'כופין על מידת סדום', הפקעת מקרקעין ושיקום עבריינים – המדגימים את הרלוונטיות של המשפט העברי לאתגרי ההווה.
בלטו בהשתתפותם בכנס עו"ד ד"ר יהודה יפרח ויוסי כהן, ראש המוסד לשעבר – שהפתיע בהרצאתו על הקשר בין המוסד למשפט העברי, והדגיש את חשיבות העקרונות ההלכתיים בקבלת החלטות מורכבות.
"הכנס משקף מגמה הולכת וגוברת של שילוב המשפט העברי במערכת המשפט הישראלית. אנחנו רואים יותר ויותר פסקי דין המתייחסים למקורות המשפט העברי", סיכם ויצמן. "זהו החיבור שמחזק את הזהות היהודית של המדינה ומעשיר את עולם המשפט שלנו בחכמה שיסודותיה יצוקים ואיתנים זה אלפי שנים".
תשכחו מזה! איראן לא תהיה פה!!!
שאני אבין עם החוק הישראלי צריך להתבסס על החוק היהודי, מה לגבי זכויות נשים? זה מחזיר אותנו לימי הביניים,, האם נהיה איראן או שבדיה? אני מעדיף את שבדיה.