השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, הציגה היום (רביעי) במליאת הכנסת את החוק להסדרת העיסוק בקרינה מייננת. הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה עברה בקריאה ראשונה בכנסת ותעבור לוועדה לקראת קריאה שנייה וקריאה שלישית. החוק עתיד לקבוע חובות רישוי, הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בנושא הקרינה המייננת.
קרינה מייננת היא גורם מסרטן ודאי, מסוגלת לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים וחיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. כדי לאפשר שימושים מוצדקים אלה, תוך מזעור הסיכונים, נקבעו כללים לבטיחות קרינה ועל בסיסם נכתב החוק.
בישראל, כמו בשאר העולם, קיימים מקורות קרינה מלאכותיים מסוגים רבים ושונים, כגון מתקני שיקוף שמבוססים על קרינת רנטגן ומכשירי מדידה המשמשים לבדיקות צפיפות ולחות קרקע, אשר מכילים בין היתר חומרים רדיואקטיביים.
החוק המוצע קובע חובת רישוי לעיסוק במקורות קרינה מייננת. דרישת הרישוי מחויבת לצורך מעקב אחרי מקורות קרינה מייננת ולשם קיום פיקוח ראוי על מי שפועל או נותן שירות בתחום זה. מדובר בעיסוק הדורש ידע וניסיון ייחודיים ולא ניתן לאפשר לאדם שאינו בעל הכשרה מתאימה לעסוק במקורות קרינה מייננת. בנוסף, בעלי הרישיונות והאחראים על בטיחות קרינה ידרשו להשתתף בהשתלמויות ייעודיות, לצורך שמירה על כשירותם המקצועית.
החוק מציע הסדר חדש ועדכני הממשיך את ההסדרים הקיימים לפי תקנות הרוקחים. השינוי העיקרי הוא בהפחתה משמעותית של הנטל הרגולטורי הקיים. מעתה, רישיונות יינתנו לתקופה של חמש שנים, לעומת היתרים לשנה אחת על פי תקנות הרוקחים. בכך עולה החוק המוצע בקנה אחד עם החלטת הממשלה 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין טיוב הנטל הרגולטורי.
מקורות הקרינה המייננת מהווים מקור סיכון גבוה לציבור ולסביבה. לפיכך, יש הכרח לקבוע תנאים להסדרה ולפיקוח על כלל הפעולות המבוצעות בהם, בהתאם לסטנדרטים מקובלים של בטיחות, שיבטיחו יכולת לשלוט בסיכונים, למנוע תאונות ולהגיב במהירות וביעילות במצבי חירום. תנאים אלה מבוססים על עקרונות לפיהם יש להתיר פעולה בקרינה רק כאשר נמצא כי יש לכך הצדקה, וכי ננקטו כל האמצעים שיבטיחו את מזעור החשיפה הצפויה לקרינה בהתחשב בעלויות ובתועלות, ובכל מקרה לא תהיה חריגה ממנות הקרינה המרביות המותרות.
מטרת החוק המוצע היא להבטיח הגנה נאותה על הסביבה ועל הציבור מפני קרינה מייננת. החוק המוצע קובע חובות רישוי וכן הגבלות ותנאים על פעולות ושירותים הניתנים בתחום הקרינה המייננת, כדי למנוע ולצמצם נזקים סביבתיים ובריאותיים הנגרמים מתוספת חשיפה לקרינה מייננת.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "קרינה מייננת עלולה לפגוע בתאים חיים בגוף האדם ולגרום לתחלואה ולמוות. קרינה מייננת היא גורם מסרטן ודאי. עם זאת, למקורות הקרינה שימושים מועילים ואף חיוניים ברפואה, בתעשייה ובחקלאות. כדי לאפשר שימושים מוצדקים אלה, תוך מזעור הסיכונים מהם, נקבעו על ידי גופים בין לאומיים כללים לבטיחות בקרינה. החוק המוצע מתבסס על מסמך כללים להגנה מפני קרינה מייננת ובטיחות מקורות קרינה. כללים אלה משקפים קונצנזוס בין לאומי לגבי בטיחות קרינה ומניעת השפעות מזיקות של קרינה מייננת, לפי שיקולים מדעיים אובייקטיביים, המאפשרים מרחב שיקול דעת מסוים לכל מדינה, בהתחשב בתנאים הייחודיים שלה, כגון קרינת הרקע הטבעית האופיינית וחומרי הגלם הטבעיים הזמינים".
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "השימוש בחומרים רדיואקטיביים חיוני לרפואה, לתעשייה ולכלכלה, ועלינו לשמור ולפקח על מקורות הקרינה ועל העוסקים בחומרים אלו, כדי לשמור על בריאות הציבור והסביבה. הצעת החוק של המשרד עתידה לייעל ולשפר את הפיקוח על העוסקים בקרינה מייננת".
"המשרד להגנת הסביבה פועל לקידום תרבות של בטיחות קרינה בקרב המשתמשים בחומרים רדיואקטיביים במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה. החוק ייצר הסדר עדכני ויפחית את הנטל הרגולטורי, לצד אפשרות לפיקוח צמוד ויעיל על עיסוק במקורות קרינה מייננת".
