פעם בחודש אנו מקבלים עדכון על המדד, עדכון תמים לכאורה – אבל ממש לא! הוא נוגע לכל אחד ואחד מאיתנו באופן פרטי, גם באופן ישיר לחשבון הבנק שלנו, וגם במישור ההלכתי כלפי כל אחד ואחד.
מהו מדד
ראשית נסביר מהו מדד?
בתקופת הגמרא הכסף היה מטבעות אמיתיים של כסף או זהב, שהיו שווים מצד עצמם, ואיתם היו קונים סחורה, אוכל, בתים וכו'.
היום הכסף הוא רק נייר שקובע את כוח הקנייה שלנו. כשיש לנו שטר של 200 שקלים, יש לנו "כוח קנייה" של 200 שקלים, כי כך מקובל היום.
ולכן, אם מדינה מסויימת קורסת, הכסף שלה נהיה חסר ערך לחלוטין, כי הוא רק נייר.
"מדד המחירים לצרכן" קובע לנו את ערך הכסף שלנו.
איך קובעים מהו המדד החודשי
פעם בחודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת מבחן על סל של מוצרים קבועים, כמו לחם, חלב, פירות וירקות, חופשות ושכירות דירה, ובודקת כמה עולה להרכיב סל מוצרים מייצג.
אם בחודש אחד סל המוצרים הנבחר עלה 10,000 שקלים. ובחודש אחריו מחירי המוצרים עלו והיה צריך לשלם 10,100 שקלים – זה אומר שהמדד עלה ב1%.
המשמעות הישירה אליכם הוא – שהמשכורת שלכם קטנה ב1%.
שימו לב, שכמעט תמיד המדד עולה, באופן עקרוני זה דבר בריא שהמחירים עולים בצורה מבוקרת של 2% בשנה, אנו מצפים שגם המשכורות שלנו יעלו בכ5% בשנה, כך שנהיה יותר אמידים כל הזמן.
מהי אינפלציה גבוהה
במדינות בהם יש בעיה כלכלית (כמו מחסור בסחורות, התנהלות כלכלית לא נכונה של הממשלה, או מלחמה) המדד יזנק במעל 3% בשנה וזה מה שנקרא "אינפלציה גבוהה".
במדינות נחשלות כמו טורקיה המדד יכול לזנק בעשרות אחוזים כל חודש!!! מה שאומר שבתחילת החודש אדם מקבל משכורת והוא צריך לרוץ לקנות איתה אוכל, כי אחרת המחירים כבר יהיו מדי יקרים והוא לא יוכל לקנות איתה את האוכל שהוא צריך – זה נקרא "היפר אינפלציה".
איך עוצרים את האינפלציה
כשהמדד עולה בצורה מדי גבוהה (כמו בזמנינו בשנתיים האחרונות), הבנק מעלה את הריבית כדי שאנשים יחשבו פעמיים לפני שהם לוקחים הלוואה ומבזבזים כסף, (ובכך המדד מתרסן כי אנשים לא מעלים מחירים במהירות – שהרי אין לאנשים כסף לשלם מכיוון שהריבית גבוהה).
האם אינפלציה זו ריבית
הפוסקים דנו בשאלה האם אינפלציה זו ריבית. דהיינו, אדם מלווה לחברו אלף שקלים, ואומר לו, "אל תתן לי ריבית, אבל תן לי את העליה של המדד", אם המדד יעלה ב1% הוא יצטרך לתת לו 1010 שקלים.
מצד אחד אם נסתכל על המספר, הוא לווה 1000 שקלים ומחזיר יותר – 1010 שקלים (זה נקרא ערך ריאלי).
מצד שני, אם נסתכל על כוח הקניה, הוא קונה ב1010 בדיוק את מה שוא יכל לקנות ב1000 בשעת ההלוואה, הוא מקבל בחזרה בדיוק את אותו כוח קנייה שהוא הלווה (זה נקרא ערך ריאלי).
הלכה למעשה – הצמדה למדד זו ריבית
למעשה אנו מחמירים שגם הצמדה למדד זוהי ריבית, בין השאר מכיוון שהמדד אינו מספיק מדוייק ולא משקף בבירור את שחיקת הכסף.
אך יש פוסקים שמתירים לחייב הצמדה בריבית בדרך מכר שממילא אינה ריבית דאורייתא, למעשה כל אחד ישאל את רבו כיצד לנהוג הלכה למעשה.
הצמדה במעשר כספים
ישנה שאלה שנוגעת לכל אחד שמשקיע כסף ומרוויח, בין אם זה בדירה להשקעה ובין אם זה במניות, ההלכה היא הוא צריך לתת מעשר כספים על מה שהרוויח.
האם מקזזים את המדד מהרווח? הטענה היא שמה שהמדד עלה בעצם משקף שלא הרווחנו כלל, שהרי אנו נקנה אם הכסף המורווח בדיוק את אותו דבר שיכלנו לקנות בשעת ההשקעה.
לדוגמא, השקענו מליון שקלים והרווחנו 20% בשנה, המדד עלה באותה שנה ב10%, אם נסתכל על הכסף ונראה מה אנו יכולים לקנות בו נראה שמליון ומאה אלף זה בעצם אותו כוח קניה שהיה לנו בהשקעה, ולכן הרווח יהיה רק המאה אלף השניים.
לכן, פוסק הגר"מ פיינשטיין שאין עניין לתת מעשר כספים על הסכום שהמדד עלה, אלא רק מה שהרווחנו מעבר למדד, במקרה שלנו ייתן מעשר כספים רק על המאה אלף השניים שהוא הרוויח.
ולהבדיל, גם מבחינת מס שבח, אדם פטור מלתת מס שבח על מה שהמדד עלה, והסיבה היא מכיוון שזה לא נחשב שהוא הרוויח – כי כוח הקנייה שלו ירד בהתאם למדד, ורק מה שהרוויח מעל מה שהמדד עלה, נחשב באמת רווח.
מקורות: גמ' ב"מ דף נט: ברית יהודה עיקרי דינים פרק יג סעיף יט. אגרות משה יו"ד ח"ב סימן קיד, תשובות והנהגות ח"א סימן תק"ס.
לאתר בית ההוראה לעסקים כהלכה לחץ כאן.
הכותב הוא הרב יהודה קופרמן, מו"צ מוסמך מטעם הגר"פ וינד והגר"ע פריד, ראש בית ההוראה לעסקים כהלכה.
