"נהגו להתענות ערב ראש חדש וקורין אותו יום כפור קטן, והוא ידוע ונתפשט ברבים, וטוב הדבר בייחוד להזהיר העם המתלכלכים כל היום כדי לשטפם מטינופם ולהיות להם זיכרון בין עיניהם להשגיח על טהרת נפשם וגופם". (מתוך סידור "בית יעקב" של רבי יעקב עמדין – היעב"ץ)
בתפוצות ישראל פשט המנהג לומר את סדר תפילת יום כיפור קטן בערב ראש חודש. יש האומרים אותו כמעט בכל ערב ראש חודש. יש שאומרים רק פעמיים בשנה, ויש האומרים רק פעם בשנה – בערב ראש חודש אלול (בשנה זו בה ראש חודש יחול ביום ראשון, אומרים את סדר יוכ"ק היום).
במטה אפרים (סימן תקפ"א סעיף ג') כתב, שגם אלו שאין נוהגים להתענות ולעשות סדר יום כיפור קטן בכל ערב ראש חודש, מכל מקום בערב ראש חודש אלול רבים נוהגים להתענות ולומר סדר יום כיפור קטן.
ב'קצה המטה' שם (סק"ט) נותן לדבר סיבה: "נשגב מאד היום כפור קטן של ער"ח אלול מער"ח של כל השנה, אשר כל אדם צריך לעורר עצמו לתשובה על כל ימי החודש, ולא לחינם נקרא יום כיפור קטן, ושמא קא גרים לחפש במעשים – כל שכן וק"ו ליום כפור קטן זה שהוא ערב ר"ח אלול, שהוא סוף של השנה, וצריכים להתבונן על המעשים מכל השנה במה עסקנו, וכל אחד מישראל צריך לעשות חשבון הנפש לבל יבוא בבגדים מלוכלכים לפני המלך הקדוש".
