חנה חדד, מתגוררת באשדוד ואם לתשעה (שמונה מתוכם ב"ה נשואים), חלמה מאז ומעולם לעסוק בפעילות התנדבותית.". "ניסיתי בעבר להיכנס למערך ההתנדבות של עזר מציון ולא הצלחתי…". משתפת בפתח השיחה עמה. "יום אחד פגשתי את לימור, אחת מהאחראיות הארגון באזור שלנו, שהייתה הגננת של בני הבכור לפני כשלושים שנה. היא סיפרה לי שהיא מרכזת את ההתנדבויות מטעם עזר מציון מאשדוד. הרגשתי שנפגשתי איתה ממש משמיים. הבירוקרטיה לקחה זמן ובסוף נכנסתי למשפחת עזר מציון".
היכן באה לידי ביטוי ההתנדבות במהלך המלחמה?
"במהלך המלחמה, שניים מבניי וגם החתנים שלי לחמו בעזה. בני, אב לחמישה ילדים, נפצע קל. אך אני המשכתי להתנדב בבית חולים אסותא, מטעם עזר מציון, בחסדי הבורא עלינו. בתחילת המלחמה בית החולים התמלא בחיילים ופצועים, המצב היה קשה. היה זה בתחילת החורף והחלטתי שמדי ערב אכין שני סירי מרק גדולים, כאשר בעלי ואני, נחלק אותם יחד לפצועים ולמשפחות באשדוד. המחווה הזו ריגשה מאוד את הפצועים, אך אנחנו התרגשנו עוד יותר. כן, ההתמודדות הייתה קשה כי בנינו נמצאים בעזה וידענו שחלילה אנחנו יכולים להיות בצד המקבל ולא הנותן… אבל בחרנו לתפוס את הצד המשפיע".
חנה מספרת כי המרקים שלה הפכו לשם דבר ברחבי בית החולים. "כשחייל פצוע התראיין לכלי התקשורת בתוך בית החולים, הוא סיפר על התרומה האדירה של עזר מציון, ואז הוסיף ואמר: "ותודה גדולה לחנה שמגיעה עם המרקים החמים שלה", "אמא חנה", כך הוא קרא לי. זה חימם לי את הלב וריגש אותי מאוד".
"היה חייל נוסף ששהה במחלקת טיפול נמרץ", ממשיכה גברת חדד לספר בהתרגשות. "השם שלו 'רץ' בבית חולים, לקחנו את שמו לתפילה והתפללנו עליו הרבה… כשב"ה מצבו השתפר והוא יצא מאותה מחלקה, פגשתי אותו ואמרתי לו שאני כ"כ שמחה ומתרגשת לראות אותו חי ועומד. שאלתי אותו: "מה היית רוצה לקבל עכשיו"? והוא אמר שהוא רוצה מרק טחון חם. הוא התגעגע להרגשה של בית… כשהגשתי לו את המרק העיניים שלו זהרו ונצצו ועד היום אני לא יכולה לשכוח את המבט שלו. הוא אמר לי שאני כמו מלאכית שהגיעה, כי עד עכשיו לא חשבו לשאול אותו מה הוא רוצה באופן אישי. העיניים הבורקות שלו גרמו לי לבכות מולו… כי הנה, יש לי הזדמנות לשמח אותו ולתת לו הרגשה טובה".
יש מלא מקומות התנדבות. למה דווקא עזר מציון?
"כי עזר מציון זה לא עוד מקום התנדבות. עזר מציון זו משפחה של נתינה אינסופית מכל הלב ובאהבה גדולה. אני מודה ושמחה על הזכות להיות חלק ממנה".
חנה קוראת להצטרף ולהיות שותפים לפעילות החסד העצומה: "אני רוצה לומר לכל אחת שיש בה את היכולת לתת מעט מזמנה ולעשות טוב ולהתנדב – פשוט תעשי את זה. זו לא נתינה רק לעם ישראל, אלא נתינה בעיקר לעצמך. אני לא יכולה לחשוב על חיים בלי התנדבות… הנתינה הזו נותנת לי המון כוחות ותעצומות להתמודד. בכל יום יש כמות גדולה של אנשים שבאים ואומרים לנו "באתם בדיוק בזמן, אני מחכה לכם כ"כ. אתן לא מבינות כמה אני זקוק למשהו חם…" זו נתינה קטנה, שעושה דברים גדולים".
"מי שאין לו את הכוחות או הזמן להתנדב, מוזמן להיות שותף לחסד באמצעות המיזם השנתי מציל החיים של עזר מציון. זאת הזדמנות גדולה גם להציל חיים וגם לזכות בפרסים". מפטירה לסיום.
לחצו כאן, תצילו חיים ותוכלו לזכות בפרסים>>>
