מעמד רב רושם התקיים השבוע במעונו של כ"ק האדמו"ר מקאמרנא שליט"א, לרגל השלמת ארבעת הכרכים המפוארים של "זוהר בני היכלא" על חומש ויקרא, עם הופעתם לאור עולם של הכרך השלישי והרביעי, המשלימים את הסט.
אל מעונו של האדמו"ר עלתה משלחת מיוחדת מטעם ממלכת הזוהר "בני היכלא", ובראשה נשיא המפעל וראש כוללי "עיטור הרבנים" ללימוד הנגלה והנסתר, הגה"צ רבי אליהו ישראל אשלג שליט"א. אליו נלווה הרה"ח ר' הערשל כהן שליט"א, מראשי המפעל.
מלכתחילה חרג הביקור ממסגרתו הרשמית ולבש צורה של התוועדות של ממש. במשך כשעתיים תמימות ישבו חברי המשלחת עם האדמו"ר וליבנו יחדיו סוגיות עמוקות בחכמת הקבלה ובזוהר הקדוש, ומתוך אותה שיחה של מחצדי חקלא, פרס הרה"ח ר' הערשל כהן בפני האדמו"ר את מלוא היריעה: החזון העומד ביסוד המפעל, היקף מלאכת הקודש הנעשית בו, והפירות שכבר הבשילו מאז הופעת הכרך הראשון.
בהמשך הוגש לאדמו"ר סט ארבעת הכרכים המהודרים על חומש ויקרא, והוא עיין ארוכות בין דפיהם, בחן את מבנה הביאור ואת המדורים השונים והתעניין בדרך עריכת החיבור. בסיום העיון הביע האדמו"ר את התפעלותו העמוקה מן העבודה המקיפה, מן הבהירות המיוחדת ומן האופן שבו מובאים דברי הזוהר הקדוש כשהם ערוכים ומבוארים לפני הלומד.
ייחודו של החיבור, שעליו עמד האדמו"ר בדבריו, הוא בכך שהוא מרכז על דף אחד ביאור בהיר לדברי הזוהר, ולצדו מערך שלם של מדורים המקיפים את הלומד מכל צד: מדור העיון על דרך הפשט, מושגי היסוד בתורת הקבלה, פניני מוסר ועבודת השם העולים מתוך דברי הזוהר, מקומות שבהם נפסקה הלכה על פי הזוהר, מובאות מכתבי האר"י הקדוש ומספרי רבותינו, וכן מסורת הש"ס ומסורת ה"סולם". על מכלול זה התבטא האדמו"ר כי המדורים הללו הפכו את הזוהר הקדוש ממש ל"שולחן ערוך", שהלומד מוצא בו את כל הנדרש להבנה מדויקת, מבלי שיצטרך לחזר אחר ביאורים ממקורות שונים.
מכאן העמיק האדמו"ר והעניק למפעל את משמעותו ההיסטורית. ידוע, אמר, שהחוזה מלובלין זי"ע נשא בליבו שאיפה שיקום יהודי ויערוך ביאור לזוהר הקדוש שיהיה "שווה לכל נפש", באופן שכל מבקש יוכל ללמוד את דברי הזוהר בהבנה ובעיון. שאיפה זו, שנשאוה צדיקי הדורות, הולכת ומתגשמת עתה לנגד עינינו ביצירה זו.
בהתייחסו למחבר הביאור נשא האדמו"ר דברי שבח נרגשים: "אשרי הדור שזכינו שכ"ק האדמו"ר מאשלג בעל ה'בני היכלא', נכדו של השרף בעל הסולם זי"ע, שמוסר את נפשו כבר כמה שנים על ביאור הזוהר הקדוש בני היכלא". דברים אלו ביטאו לא רק הוקרה, אלא הכרה עמוקה במסירות הנפש העומדת ביסוד המלאכה, שכל כרך היוצא ממנה הוא פרי עמל רב שאין לשערו.
את רגשי לבו העלה האדמו"ר גם עלי כתב, בהסכמה נלהבת שכתב בכתב ידו לספר הקדוש, ובה הדגיש כי מימות עולם, מאז שנתגלה הזוהר הקדוש, לא היה עוד ביאור המאפשר להבין את הפשט באופן השווה לכל נפש. בהסכמתו הביע את הערכתו לחיבור ולמלאכתם של העורכים והעוסקים בהפצתו.
בפני האדמו"ר הוצגה גם התקדמותו המהירה של המפעל: שיעורי "בני היכלא" הנפתחים בבתי מדרש בארץ ובעולם, וציבור הולך וגדל של לומדים הקובעים סדרים קבועים בלימוד הזוהר בזכות הביאור הבהיר. כבר עם הופעת הכרכים הראשונים זכה החיבור לתגובות נלהבות מצד אברכים, מגידי שיעורים ומקובלים ותיקים, שהעידו כי הביאור פותח בפניהם הבנה חדשה בסוגיות הזוהר הקדוש.
לצד זאת הביע האדמו"ר את קורת רוחו העמוקה מן הכולל הגדול ללימוד הנגלה והנסתר, שבו שוקדים על תלמודם למעלה משמונים תלמידי חכמים, מקובלים וגאונים. הוא ציין כי לומדים אלו עתידים להיות המשפיעים במשנתו של בעל הסולם, למסור שיעורים בזוהר הקדוש ולהפיץ את מעיינותיו ברבים.
האדמו"ר מקאמרנא שליט"א, שמסורת בית קאמרנא קשורה בקשר עמוק ללימוד פנימיות התורה ולהפצת אור הזוהר, שיבח בחום את העוסקים במלאכה וקבע כי מדובר במפעל בעל חשיבות מכרעת לדורנו, המאפשר לרבים להתקרב אל דברי הזוהר הקדוש מתוך הבנה, סדר ובהירות. את דבריו חתם בברכה לראשי המפעל, שיזכו להמשיך במלאכת הקודש, להוציא לאור כרכים נוספים ולהרבות את לימוד תורת הרשב"י בקרב כלל ישראל.
חברי המשלחת הודו לאדמו"ר על דברי החיזוק, על השעות שהקדיש לעיין בכרכי הזוהר הקדוש, ועל דברי העידוד שבהם חיזק את המשלחת להמשיך לעמול ולפעול עד שיסיימו את ביאור כל הזוהר הקדוש. הם ציינו כי הדברים יעניקו תנופה נוספת להפצת הכרכים החדשים ולהרחבת מעגלי הלומדים. הביקור נחתם בברכה להצלחת ממלכת הזוהר "בני היכלא", להמשך הופעתם של כרכים נוספים על חומש שמות במהלך השנה הקרובה, ושנזכה להגדיל תורה ולהאדירה בהקמת שיעורי זוהר בכל מקום ובכל זמן.
