ברוך דיין האמת: הקהילה החרדית באירופה קיבלה את הבשורה הקשה והמרה על פטירתו של הרה"ח ר' אברהם שלמה גרינפלד, מחשובי חסידי בעלזא באנטוורפן ושו"ב של בד"ץ 'כדתיא' בלונדון, בגיל 61.
ר' אברהם שלמה ז"ל נולד כבן הצעיר לאביו הגאון רבי חיים ירחמיאל גרינפלד זצ"ל, רב 'קהל ישראל – אגודת ישראל' וינה, ולאמו הרבנית דבורה ע"ה ממשפחת שפירא.
בבחרותו נסע ללמוד בישיבת ווילרייק, הסמוכה לאנטוורפן שבבלגיה. באותן שנים החל להתקרב לחסידי בעלזא באנטוורפן, שהבחינו בבחור התמים וירא השם מוינה, שגדל בבית של תורה אבל היה צמא גם לתורת החסידות.
בהמשך עלה ללמוד בישיבת טשעבין בירושלים, שם שקד על דלתות התורה, כשבמקביל, הבחור האירופי החל לסלול עוד יותר את דרכו לחסידות בעלזא, ולכ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא, אליו היה דבוק ומקושר עד יומו האחרון.
הוא קנה לעצמו שם של תלמיד חכם וירא שמים, לא רק בישיבת טשעבין, אלא גם בחסידות בעלזא, וכך, הרה"ח רבי דוד גאליצקי ז"ל, מחשובי חסידי בעלזא ומנכ"ל המוסדות באנטוורפן, לקח אותו כחתן לבתו.
לאחר נישואיו חשקה נפשו בתורה והחליט לעלות לארץ ישראל, כדי ללמוד בכולל ללא טרדות. כעבור מספר שנים חזר לאנטוורפן, ובהמשך הפך לשו"ב בבד"ץ 'כדתיא' בלונדון.
במשך שנים רבות היה נוהג לנסוע ללונדון למשך רוב ימות השבוע, והיה חוזר למשפחתו באנטוורפן לקראת שבת. אבל לצד עבודתו, ומעבר לקביעת עיתים לתורה, הוא היה מנצל כל דקה פנויה כדי ללמוד עוד ועוד על הלכה שחיטה וטריפות.
כך גם היה איש חסד אמיתי. לצד תרומותיו לעניים ולמוסדות התורה, במשך שנים היה חבר בוועד ארגון 'רב חסד', ארגון הצדקה של חסידי בעלזא באנטוורפן. כך גם היה בעל מידות טובות, איש מאיר פנים ובן אדם אופטימי שהיה אהוב ואהוד על כולם. הוא היה ידען והיסטוריון חסידי, ואנשים מכל הסוגים היו שותים בצמא את דבריו המחכימים.
ישנם סיפורים מפעימים שמתגלים רק אחרי פטירתו. להלן סיפור מכלי ראשון שסיפר אחד מקרובי משפחתו הרחוקים והגיע לידי 'חדשות JDN': "היה זה בדיוק שנה אחרי נישואיי. הורי שיחיו והורי אשתי רמזו לי שהם מסיימים את תמיכתם החודשית בי, ואני נותרתי מחפש הכנסות נוספות. בחודש הראשון לוויתי ממישהו שכר דירה, ובחודש השני כבר לא ידעתי מה לעשות, והסתרתי את מצוקתי.
"בדיוק אז חל חג הפורים, וניגשתי לר' אברהם שלמה ז"ל כדי לאסוף כסף עבור הכולל. ר' אברהם שלמה שהבחין בענן עכור על פניי, שואל אותי בקול מתוק: "עזוב את הכולל, מה המצב איתך?". התביישתי לענות, אבל אמרתי לו בחצי פה: "תשמע, אגיד לך את האמת, אני לא יודע איך לשלם שכר דירה החודש…" הוא חייך והמשיך הלאה. למחרת בבוקר, הוא מבחין בי מרחוק, וקורא לי אליי. הוא דוחף לידי מעטפה. בתוכה היה סכום של אלף אירו, הסכום המלא עבור שכר דירה".
זה סיפור קטן שמעיד מעט על טוב לבו העצום, והפשטות האופיינית שבה עשה המנוח חסד לכל דורש.
הוא הותיר אחריו את אלמנתו, אשת החינוך והחסד מרת מרים, שמוכרת ואהודה ברחבי אנטוורפן. כך גם את בניו ר' יצחק, ר' חיים, ר' אהרן ואת חתנו ר' פלטיאל פריד, הממשיכים את דרכו בתורה ובעבודה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
