היום הוא יום הילולת הגאון המקובל רבי יהודה פתייה זצ"ל (נלב"ע כ"ז אב תש"ב).
בספרו "מנחת יהודה" כתב על מעלת החכמים שבדור:
נאמר (משלי א טז) "כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפוך דם" – אפשר לפרש בדרך שבח והוא כי הצדיקים השלמים, מנהגם הוא לחפש על תיקון העיר, וכשרואים אדם קשה ורע מעללים, הולכים בכבודם לביתו ומדברים עמו דברי תוכחות ומוסר, עד שמושכים את ליבו לעזוב את דרכו הרעה ומן החמס אשר בכפו.
ואם יצטרכו הצדיקים להוציא מעות על עניין זה, הם נותנים מכיסם ומממונם ולא יקחו מקופת הציבור. וזה שכתוב 'כי רגליהם' של הצדיקים לאדם ה'רע ירוצו' – להחזירו למוטב. ואם הוצרך לזה מעות 'וימהרו לשפוך דם' – ומילת דם היא מלשון מעות ודמים.
וזה גם כן פירוש הפסוק (ירמיהו ד כב) 'חכמים המה להרע' – רצה לומר, שהחכמים המה טורחים עם האדם הרע להחזירו למוטב, אבל 'ולהטיב' – רצה לומר לאדם המטיב מעשיו 'לא ידעו' – אין להם עסק עימו.
הלאווי וכמה רבנים מהמגזר הל…. היו מפנימים את זה שהמטיב לא ידעו ולא ינסו להשתלת על הכווול כידוע ליודעי חן