ביום מן הימים פנה מרן שר התורה רבינו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, לאיש אמונו בכל הקשור לענייני השחיטה והלכותיה השוחט הנודע רבי מיכאל אריה שטיגל זצ"ל.
"כבר זכיתי לברך את כל הברכות שניתן לברך בזמן הזה", אמר לו מרן, "גם ברכת 'על המילה' וברכה שאומרים על מילת גרי צדק, אבל עדיין לא זכיתי לברך את ברכת 'על השחיטה', ולכן אני מבקש אם תוכל להביא לי עופות לשחוט כדי שאוכל לברך עליהם".
הרב שטיגל שש ושמח כמובן למלא אחר רצונו של מרן שר התורה, אליו היה מקורב באופן מיוחד. הוא הביא עמו שלוש עופות, בהתאם להלכה שהשוחט פעם ראשונה צריך לשחוט שלוש עופות. את הלכות השחיטה כמובן ידע מרן הדק היטב ולא היה צריך שיזכירו לו, ואילו את האופן הטכני בו יש להחזיק את העוף והסכין, הדגים הרב שטיגל בו במקום, ומרן הגר"ח קנייבסקי בירך בהתרגשות גדולה את ברכת על השחיטה, ושחט את העופות כדת וכדין.
לאחר מעשה זה, גדלה עוד יותר חביבותו של הרב שטיגל בעיני מרן שר התורה, שהכיר לו טובה על כך שזיכה אותו לסיים את כל הברכות שניתן לברך בזמנינו.
מרן הגר"ח היה רגיל לכנותו "השוחט שלנו" כשבמשך שנים רבות היה שוחט לו את הכפרות בערב יום הכיפורים ותקופות ארוכות אף הקפיד מרן לאכול רק משחיטתו של הנפטר זצ"ל.
כמו כן זכה לשחוט לעוד מגדולי ישראל כשבכל ערב יום כיפור בחצות הלילה היה שוחט למרן הגר"י אדלשטיין זצ"ל את הכפרות ובמשך מספר שנים אף שחט למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל את הכפרות וכן למרן הגרמ"ש שפירא זצ"ל ועוד.
שנים קודם לכן היה הרב שטיגל אחד האנשים הקרובים ביותר למרן הגרא"מ שך, והיה משמש אותו בקודש, בזמני התפילות בישיבת פוניבז', היה זה הרב שטיגל שדאג להדפיס עבור מרן סידור מיוחד עם אותיות מאירות עיניים, כדי שיוכל לקרוא למרות זקנותו המופלגת.
לעזרה לאלמנה וליתומים הקליקו כאן>>>
מכריו של הרב שטיגל מציינים כי היה איש מורם מעם שהתנהג בפשטות, והסתפק במועט, אף שהיה אחד מבכירי השוחטים בדור, וידיו רב לו בעיסוק בנושא כשרות השחיטה וענייניה השונים.
בעשור האחרון לחייו פרש הרב שטיגל ממלאכת השחיטה, בשל מצבו הרפואי שסבל שנים רבות מייסורים גדולים, ובנוסף עובדת היותו מטופל במכשיר דיאליזה בגלל כשל כלייתי.
בחודשים האחרונים החמיר מצבו מאוד, והוא היה מאושפז ב'מעיני הישועה' ברציפות, למעלה משבעה חודשים. מאז חג הסוכות חלה החמרה נוספת במצבו, הוא סבל מנמק במעי וסיבוכים רפואיים נוספים, אבל הרופאים לא אמרו נואש וקיוו שיוכלו לייצב את מצבו.
למרבה הצער ולגודל הכאב, ביום רביעי שעבר, לעת ערב, נרשמה פתאום ירידה בקצב פעימות הלב, ולמרות כל המאמצים שנעשו להחיותו, כעבור שעה אחת בודדת, נפטר לבית עולמו, כשאף קרובי משפחתו לא מספיקים להגיע, ורק אחד מבניו שהיה במשמרת ליד מיטתו באותה עת, היה נוכח ביציאת הנשמה, יחד עם עוד מניין של יהודים שהתקבצו מכל קצווי המחלקה כדי לקרוא קריאת שמע.
בן 67 היה בפטירתו, ומתוך 15 ילדיו זכה להשיא 13. כעת נותרו אלמנתו ושני ילדיו האחרונים כשהם יתומים שבורים ורצוצים, מתגוררים בדירה שכורה, ונושאים על כתפיהם חובות שנצברו במהלך תקופת מחלתו, וכן עקב נישואיו ילדיו.
"אין מנוס, חייבים לעזור להם", אומרים אנשי הצדקה המעורים בעניין, "מדובר באחת המשפחות הטובות ביותר, אנשים המסתפקים במועט, ומסתדרים עם מה שיש, אבל מה לעשות שהמציאות חזקה מהכל, ותקופת מחלה כזאת ממושכת עם מצב גופני ירוד כל כך, משאירים חובות כבדים, שאותם צריכים להשתדל לכסות, ובנוסף לסייע לאלמנה ולילדים הלא נשואים להגיע אל תחת חופתם בשעה טובה בעז"ה, עם עזרה בסיסית מינימלית".
לעזרה לאלמנה וליתומים הקליקו כאן>>>
