עם צאת השבת וחג שביעי של פסח, הגיע הבשורה המעציבה על פטירתה של הרבנית הצדקנית הדגולה והחסודה, אשת חיל אשר זכתה לעמוד לימין בעלה הגדול בעבודת הקודש בכל עת, צופיה הליכות ביתה, שפכה כמים ליבה בתפילותיה לפני קונה בהשתפכות הנפש, העמידה דור ישרים מבורך בדרכי התורה והיראה, מרת שרה פרץ ע"ה רעיתו של הרה"צ רבי בן ציון פרץ זצ"ל שהשיבה נשמתה לבוראה לאחר יסורים קשים והיא בת ע"ה שנים.
המנוחה נולדה וגדלה בבית של קדושים ותלמידי חכמים, משם שאבה קדושה צניעות ויראת שמים.
בהגיעה לפרק האיש מקדש, נישאה לבעלה הגה"צ רבי בן ציון פרץ זצ"ל מנקיי הדעת, עמוד התפילה אשר עבד את קונו בקדושה ובטהרה, ציר נאמן שעסק בתורת הרשב"י הקדוש, שנפטר לפני כ-13 שנים.
בתחילה התגוררו בבית שמש ולאחר זמן עברו לאשדוד לרובע ח', שם התגוררו למעלה מעשרים שנה.
לפרנסתה עברה כמחנכת ב"בית יעקב" אשר זכתה לחנך בנות ישראל במשך שנים רבות במסירות מיוחדת וזכתה להעמידן בקרן אורה שתמיד העריכו את עבודתה ואת מסירותה לתלמידותיה.
במשך כל השנים עמדה במסירות עילאית לימין בעלה הגדול זצ"ל בעבודתו הק' בלימוד התורה וסדר תפילותיו שהיו ידועים לכל.
לאחר פטירתו, הרבנים אמרו שכשרואים את רבי בן ציון זצ"ל זה היה ספר מוסר ממש! הוא היה לסמל ולדוגמא בקיום מצוות במסירות נפש של ממש בכל עת ושום דבר לא היה מעכב בעדו, כשבתחילה התגורר בבית שמש, היה מנין תפילת מנחה וערבית אחד בלבד, כך יצא שמי שהפסיד, לא היה לו עוד מנין בציבור וקרה פעם שהפסיד תפילת ערבית בציבור ואז פנה למקורבו הרב יצחק לוי ובקשו לנסוע לירושלים כדי להתפלל ערבית במנין והשיב לו, שהרי תפילת ערבית רשות היא?! ולמה כ"כ לטרוח, ואז ענה לו: שאסור לעולם לזלזל בכל מצוה שהיא וכשמזלזלים קצת, אפשר להגיע לדיוטא תחתונה!!! ומסופר שכך היה גם כשהגיע בימיו הראשונים לאשדוד והפסיד תפילת ערבית בציבור (ולא היה אז שטיבלאך קהל חסידים) שנסע לב"ב כדי להתפלל תפילת ערבית במנין וחזר לאשדוד לקראת חצות לילה כדי לא להפסיד תפילה אחת בלי מנין.
'צופיה הליכות ביתה', היתה מחזקת ומעודדת את הבאות אליה, כל דבר הנוגע לביצור וחומת הדת, היא היתה הראשונה לכל דבר שבקדושה.
בשנים האחרונות כשבעלה הרב זצ"ל היה חולה, סלון ביתה הפך לבית הכנסת עד עצם היום הזה. כל בוקר היו מגיעים מתפללים לתפילה עם הנץ החמה, ותמיד היה עורכת עבורם מיני תרגימא לאחר התפילה.
משנפטר בעלה הרב זצ"ל, התפילות נמשכו והתקיימו בכל השנה כולה גם בשבתות ובמועדים. היתה עורכת את ההילולא לבעלה לקראת חנוכה בבית הכנסת בו היה מתפלל ע"ש רבי חיי טייב זצ"ל ובשנים האחרונות ערכה את הסעודות בביתה, כשהיא דאגה לכל הסדר והארגון מתחילה ועד סוף.
היתה לה אהבת תורה מיוחדת כל ימיה, שמחה תמיד בבנה יחידה יבלחט"א הדיין הגאון רבי יוסף שליט"א שעלה והתעלה בתורה ובהלכה כך גם בחתנה הרב חיים ברגיג שליט"א אשר שניהם מכהנים כרבנים חשובים בישיבה ובכולל "כסא רחמים".
כל מי שהכירה תמיד זוכר אותה עם ספר תהילים או סידור תפילה בידה, היתה נוהגת בקביעות להתפלל והיתה שמחה בתפילות שהיו מתקיימים בביתה באורח תדיר.
לפני כשלושה חודשים לקתה בדלקת ריאות חריפה וקשה, מתוצאה מכך נחלשה מאוד ולאחרונה מצבה הבריאותי הידרדר, בעיצומו של שבת קודש וחג שביעי של פסח, השיבה את נשמתה לבוראה כשהעומדים לצידה קראו "שמע ישראל".
מסע ההלוויתה יתקיים היום ראשון כב' בניסן תשפ"ה בשעה 17:00 ותצא מביתה רחוב הרותם 20 רובע ח' אשדוד, משם יצאו לבית העלמין פונוביז' בבני ברק.
בכך נחתמו פרקי חייה של דמות עילאית מיוחדת, המלאה בתורה, תפילות, חסד מצוות ומעשים טובים המלווים אותו בכתר שם טוב לעולם שכולו טוב.
הותירה אחריה דור ישרים מבורך ילדיה, נכדיה, אשר כולם זרע ברך ה' תלמידי חכמים הולכים בדרך התורה והמצוות שהנחילה יחד עם בעלה הרה"צ רבי בן ציון זצ"ל.
יושבים שבעה בביתה: רחוב הרותם 20 רובע ח' אשדוד
ת.נ.צ.ב.ה.
