בקהילות ובבתי מדרש רבים, צער גדול אופף השנה עם חסרונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זצ"ל. ראש הישיבה, שבשיעוריו מידי שנה בימים אלו, היה כואב את חרבן בית המקדש ומרבה היה לומר בהם דברי נחמה ועידוד. ויש המרגישים כי לא בכדי התבטאה הגמרא כי "קשה סילוקן של הצדיקים כשריפת בית אלוקינו".
בצל הרגשות הכואבים, גדול תלמידיו של הגר"מ, הגאון רבי אליהו בנימין מאדאר ישב וחיבר השנה קינה מיוחדת לאומרה בתשעה באב, על הסתלקותו של ראש הישיבה זצ"ל.
בכמה מהקהילות ההולכים לאורו של ראש הישיבה זצ"ל, קוננו ביום חמישי את הקינה, זאת בנוסף לקינה הארוכה הנהוגה ומיוסדת לאומרה בערב תשעה באב (השנה מוקדם) בעת עריכת תיקון חצות.
הקינה המלאה שנחברה על מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז זצ"ל:
לחן: בת ציון שמעתי. עד מתי ה'.
בני ציון היקרים, זועקים צועקים. אהה כי רבנו, עלה לרום שחקים. ואנחנו נותרנו, רקים שוקקים. כאיש נדהם ופתי, כאבו למרחקים. – אנא אלקינו, את המתים תקים – ב"פ.
נפש האנשים, תהתה לחכמה. וגם עיני הנשים, מצפות לדבר מה. ותינוקות בית רב, לראות פני חמה. ובלבנו צעקה, למה, למה, למה. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
ידענו אבינו, כי אין זו שאלה. ורצון רבנו היה, לעלות למעלה. לראות זיו השכינה, להסתופף בצלה. להרגיש קרבת ה', בתשוקה גדולה. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
צדיק ואיש אמת, היה כאן ונעלם. מלא יראה ותבונה, ידע החכמות כלם. בשיעוריו הרבים, האיר את העולם. דורנו לא נשלם, ונותר נכלם. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
יסורים סבל, וקבלם באהבה. לאחרים הסביר פנים והראה חיבה. חסר לנו מאד, זקן ויושב בישיבה. מה יהיה עלינו, קומו ונעשה תשובה. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
ווי ווי קוננו, התלמידים הרבים. על מות הקדוש, רחוקים וקרובים. בימי חייו לימד, אותם להיות טובים. כך גזר הבורא, המעריב ערבים. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
נפשו בטוב תלין, בגן עדן תנוח. תתענג במחיצת, הצדיקים, הרוח. ונשמתו הטהורה, עליה אור זרוח. כי כל ימיו, באל היה בטוח. – אנא אלקינו וכו' – ב"פ.
תנצב"ה וזיע"א
