תושבי שיכון ג' בבני ברק רגילים לראות את דמותו המאירה של רב השכונה, הגאון הצדיק רבי סיני הלברשטאם שליט"א, כשהוא רכון על תלמודו או פוסק בהלכות חמורות. הם מכירים את ההנהגה השקטה, המדודה, את ההימנעות הקבועה מלהתערב בנושאים ציבוריים רועשים.
אך בעניין הזה, משהו השתנה. השקט המפורסם הופר על ידי זעקה של "פיקוח נפש".
המקרה שהונח על שולחנו של הרב הוא מסוג המקרים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם. מדובר באישה חשובה, גרושה וגלמודה, אשר במשך שנים ארוכות נושאת לבדה בעול גידול הילדים במסירות נפש עילאית. היא הייתה להם לאב ולאם, חסכה מפיה לחם כדי שילמדו תורה, וכעת, כשהיא עומדת להשיא את בתה השלישית, היא מוצאת את עצמה טובעת.
לא מדובר על מותרות. בבית הזה אין מותרות כבר שנים. מדובר על חובות מעיקים עבור הצרכים המינימליים ביותר של החתונה ושל הבית.
מרן הגר"ס הלברשטאם, המכיר את הפרטים הכואבים מקרוב, החליט לצאת בקריאת קודש נדירה בחריפותה. הוא מגדיר את המקרה כ"צדקה אמיתית" – הזדמנות פז לכל אדם שחפץ שהקב"ה ישמע את תפילתו.
וכך זועק הרב מנהמת ליבו הטהור:
"כל אחד רוצה לתת צדקה אמיתית, שבאמת יתעורר עליו רחמים וחסדים מהשמים. פה מדובר בצדקה אמיתית. מדובר בגרושה שכבר שנים רבות מגדלת את הילדים לבד, ועכשיו מחתנת את הבת השלישית, וסך הכל רק מסובכת בחובות, הדברים ההכרחיים ביותר, המינימליים ביותר. מסובכת בחובות, היא גלמודה".
אבל הרב לא מסתפק בתיאור המצב. הוא נותן הוראה מעשית, סגולה בדוקה ומנוסה, וקוצב את סכום התרומה ל-200 ש"ח בדיוק. הרב מסביר את הסוד הטמון במספר זה:
"ולכן זו מצווה גדולה, ואני ממליץ לכל אחד לתת 200 שקלים, שמאתיים זה גימטרייה של 'צדקה'. צדקה של גימטריה 200. מאתיים שקלים זה צדקה מהודרת ומובחרת שיש. ועל ידי זה יתקיים: כל המרחם על העניים – הקב"ה מרחם עליו. מי שיעזור להם, הקב"ה ירחם עליו".
