57 שנים לפטירת "אבי האסירים": רבי אריה לוין – הצדיק שאיחד את ירושלים

במלאות 57 שנים לפטירתו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זיע"א, גאון החסד שזכה לכינוי המיתולוגי 'אבי האסירים'; על הדמות המטאורית שהפכה לאגדת מופת עוד בחייה. אהבת ישראל נדירה, שזורה בגדלות תורנית מופלאה. גדלות נדירה בהיכלות תורת הנסתר והנגלה; קירוב לבבות מעורר התפעמות ויכולת וירטואזית להלך כנגד רוחו של כל איש מישראל. על זאת ועוד; נכדו וממשיך דרכו, הגאון רבי אריה לוין שליט"א רבה של צפון תל אביב, פותח צוהר אל חייו עתירי המעש של סבו הדגול, מעט מזעיר על האדם העילאי שהיה ואיננו.

העם היהודי זכה והוציא מקרבו, דמויות רבות אשר האירו עבורו את חשכת הגלות לאורך הדורות. דמויות עטויות הוד אשר השרו סביבן זיו עלומים אפוף רוך יהודי אבהי; נוסכים בקהל תלמידיהם, רגשות של אמונה וחוסן פנימי; תחושת ביטחון ביוצר כל. כך, בלב טהור ובנפש זכה; העבירו את המסורה לנו מרבותינו, דור אחר דור במשך מאות רבות בשנים. לא בשררה ובתקיפות, אלא באהבה כנה וברוח נעימה. יש מהן אשר הפציע שמם בשדה התורני, בתוככי בית המדרש המקומי. יש שאף נודעו מחוץ לכתליו; כענקי רוח ובעלי בשורה בתחום הלמדנות, ההלכה ולחילופין, הדרוש. לעומתן, יש שנתפרסמו דווקא בזכות מעשי החסד המפעימים שנכרכו בשמותיהם. ברבות השנים, ניתן לומר, כי ישנם אף שנודעו בזה ובזה; מוכתרים במעלת נצח הכוללת את שלושת היסודות עליהם מושתת עולמנו; תורה עבודה וגמילות חסדים.

אולם חזקה על השכחה שמפוגגת את שמם של אנשי המופת ומותירתם כנחלת דורות עברו; זוהי דרכו של עולם. ברם, ישנן דמויות מועטות אשר נדמה וכביכול ממאנות הן לרדת אל תהום הנשיה. זכורים המה בחיינו, צרובים בתודעה הקולקטיבית כחלק מפנתיאון המופת של העם הנבחר. דמותם האלמותית, מהווה מודל עבור שריד מיוסר ומיותם של גולת אריאל. על ידי הצצה במעשיהם, נוכל לידע את הדרך העולה בית א-ל.

אחת הבולטות שבאותן דמויות; היא דמותו העילאית של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זיע"א. דמות ענק עימה נכרכו עלילות מופת ומעשיות לרוב. לאור הליכותיו, מתחנכים צעירי הצאן אף כיום; פסיפס של קירוב לבבות ואהבת ישראל בכל תנאי. האיש נמוך הקומה אך בעל לב שהתמזג בערפילי טוהר; הפכ לקונצנזוס בשלל שכבות הציבור מהן עשויה החברה בישראל; אתוס של חסד ולבביות מזוגה עם עמל ארוך שנים בתורת הנגלה והנסתר.

דומה כי רק לפני שנים מועטות, הובאה מיטתו הקדושה לקבורה בבית העלמין סנהדריה בירושלים. ערב שבת הגדול ה'תשכ"ט, שעת חצות היום. כאשר קהל האלפים מתאסף לחלוק כבוד לדמות הענקים שהסתובבה בין האנשים כאחד האדם. בשל מעלת חודש ניסן ושבת המתדפקת; נתקיימה צוואתו המרטיטה ולא נישאו משאות הספד. פנינו לנכדו וממשיך דרכו; הגאון רבי אריה לוין שליט"א רבה של צפון תל אביב, בבקשה לשמוע מפיו ולהביט אל חייו עתירי המעש של סבו הדגול. בפניכם אפוא מעט מזעיר לדמותו הגבוהה והעילאית.

מציאת החן הנדירה אליה זכה; הייתה לפלא ושם דבר, מנער ועולל ועד זקן ואיש שיבה. מחד, רבה של ירושלים והשקדן הנודע הגאון רבי צבי פסח פרנק זצוק"ל חיבבו עד למאד, עד כי השיאו לאחות אשתו ומאידך, הרה"ר לישראל הראי"ה קוק זצוק"ל שראה בו שותף לעולם של מעשי חסד ונתינה אלטרואיסיטית. אף ענק הקבלה, רבי שלמה אלישיב זצוק"ל בעל ה'לשם שבו ואחלמה', מי שהוגדר בידי החזו"א כ'מקובל האחרון'; הכיר מיד ברום מעלתו של ר' אריה וקבע עימו חברותא ללימוד תורת הנסתר. כך, מידי שבוע במשך שנים ארוכות, צללו שניהם אל מחוזות נעלמים מהעין. לימים, אף נקשרו בקשרי שידוכין, כאשר לקח ר' אריה את נכדו של ה'לשם'; פוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, לחתן עבור בתו הרבנית שיינא חיה ע"ה.

את ביתו הקט בשכונת 'משכנות', ברחוב שנקרא כיום על שמו; פקדו כלל אנשי ירושלים, במזיגה רבגונית; סוחרי שוק 'מחנה יהודה' וראשי הישוב העברי, לוחמי מחתרות עזי נפש יחד עם פרושי ירושלים וקנאיה. בני ישיבות וגדולי תורה, יחד עם אדמור"ים ישישים וחסידיהם. דומה היה אפוא כי ליבו הרחום אינו יודע שבעה, כולל הוא בקרבו את כל נשמות ישראל שחשו כי יש להם מקום של כבוד בליבו הענקי.

בבואנו להביט בשולי אדרתו הייחודית איננו יודעים האם עלינו לעסוק בתורתו הכבירה, תורה בה עמל ויגע כל חייו, ביזע ובשקידה רבתי. שמא דווקא במופתים ובניסים אשר סבבו את ענק תורת הנסתר. בר' אריה כמנהל רוחני של תלמוד תורה 'עץ חיים' או בר' אריה, הצעיר הוולוז'נאי שגלה למקום תורה, עמל עד דכדוכה של נפש ברזי התלמוד, בשקיעות ובעיון מפליא.

רבו, הגאון רבי רפאל שפירא זצוק"ל ראש ישיבת וולוז'ין, במכתב לחתנו הגאון רבי חיים סולוביצ'יק זצוק"ל, בהיות ר' אריה כבן ח"י שנים בלבד, כותב: 'בעזה"י ו' תמוז תרס"ג, וולאז'ין, אחר דרישת שלומו הטוב, הנה בר בי רב המוכ"ז היקר ונעלה מאד במידותיו, שקדן גדול חרוץ ומעמיק בשמעתתא, בקיא הוא בע"פ בתלת סדרי, ר' אריה שיחי', נוסע למחוזכם לענין דבר הנצרך לו כעת, אבקש את כת"ר לקרבו בכל מאי דאפשר ולתת לו עצה בזה'.

אחר לכתו של ר' אריה, לוקטו מעט מכתבי תורתו והודפסו בספרי 'משנת אריה'. במכתבו של הגרי"ש אלישיב; הוא פורט את ההתפעלות מגדולתו של העילוי הצעיר שהיה בקיא בשלושה סדרים בע"פ עם פי' רש"י ותוס', עוד קודם היותו בן י"ח שנים; הישג שלא היה מצוי, אפילו בימי אריות אם הישיבות, ישיבת וולאז'ין המעטירה.

בשמו של ר' אריה נכרכו פרשות מרטיטות לב, וידויים אחרונים מאחינו, רגעים לפני עלייתם על הגרדום. סגולות עתיקות, אשר הועברו בחשאי מפיו של הגאון מוילנא ונמסרו בהסתר, מאב לבן במשך דורות. לר' אריה, הועברו הן בידי בנו של הנצי"ב הגאון רבי חיים ברלין זצוק"ל רבה של מוסקבה, אחר עלותו ירושלימה.

כאשר נתמה אפוא למהות היריעה עליה הוזכרה דמותו ולהיקפה החריג, מה פשר חיבור קצוות קוטבי שכזה, נדע אל נכון כי זהו ר' אריה, האיש והלב, הדמות והקסם. יריבויות עומק בעלות ניחוח אידאולוגי, נמוגו לפתחו של ר' אריה, כך מצאו עצמם ראשי הממשלה מנחם בגין מפקד האצ"ל ומר יצחק שמיר מפקד הלח"י, משחרים לחיוכו החם ועצותיו המתובלות דברי אמונה ונחמה. הם, לצד ראשי ארגון 'ההגנה' ושאר הנהגת הישוב, אישים שביניהם לא הייתה אהבה יתרה 'בלשון המעטה'. בדמותו המפליאה נתמזגו אפוא גדלות בתורה, תמימות ותום לצד פיקחות וחוכמת הלב, מסירותו האינסופית לשלום כל אדם; פרושה כנדבך לאהבת האדם העצומה אליה התיימר ואף זכה להגיע.

אז כעתה, ימי מלחמה מתישים וכאובים בהם מתבוסס העם. הצדיק ר' אריה מכתת היה רגליו בקיץ ובחורף אל לוחמי המחתרות שישבו בבתי המאסר; לעודד את רוחם ולהפיח בהם אמונת נצח. לא בכדי זכה לכך שאהבהו כולם, ליבו הרחום ומעשיו המופלאים למען הכלל והפרט, הראו לכל, כיצד צריכה להראות אהבת ישראל. בילקוט שמעוני (ספר איוב, תתקכ"ב) מובא, כי בשעה בה מגיע זמנו של אדם להיפטר מן העולם; נגלה אליו הקב"ה ומורהו: 'כתוב מעשיך שעשית' והוא כותה והוא חותם. מי לנו כר' אריה, הצדיק הבלתי נשכח שיכול היה בנקל, לכתוב את מעשיו ואף לחתום עליהם; בנפש חפצה ובלב צח, יען עמוסים היו חייו בסיוע לכל נצרך ונזקק.

מאז יום שמחת תורה העגום; זמן בו ראו כלל יושבי הארץ, 'כי אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר'; הצער והיגון מצויים בכל מקום. נכדו, הגאון רבי אריה לוין שליט"א רבה של צפון תל אביב; עוסק בפעילות עניפה ומאומצת בדרכו של סבו. הולך הוא אל בתיהם של חללי המלחמה ופוגש את אלו שאיבדו את היקר להם מכל. בטקסי קבורה ובימי שבעה, זורע הוא נוחם ונחמה. מביא מעשייה יהודית יחד עם ציטוט מן המקורות; נוסך תחושת אמונה בלבבות כאובים.

אף בבתי החולים, שם מאושפזים פצועי המלחמה, המקומות בהם ניתן להבחין באופן מוחשי, בצער ובכאב; לראות צוות רופאים מסור שעמל על חיבור חלקי גוף מעוכים, חייל שנדרס מתחת לשרשראות הטנק ואיבד את יכולת ההליכה. ללחוץ יד טכנית, לחייל שיוותר עד יומו האחרון; גידם, ללא יד ימינו. העידוד האבהי והמילים המלטפות הם אלו שמותירות את שפיותם על כנה. התובנה כי 'נצח ישראל לא ישקר' יחד עם ההרגשה של 'עמו אנוכי בצרה'; חלחול מילותיו הענוגות של מלך ישראל' 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי, שבתך ומשענתך המה ינחמוני'; הם אלו המחזירים אותם לחיים.

בימים טרופים אלו, בהם השיסוי והפילוג פוגעים בכל חלקי האוכלוסיה; אין מזור ראוי מדרכו הייחודית של רבי אריה לוין; הצדיק האהוב שידע תמיד כיצד לאחד ולחבר בין אנשים בעלי דעות חלוקות. נכדו, הגאון רבי אריה לוין; עומל על יישום הדרך המופלאה ונוחל הצלחה רבה. בעוד כחודש ימים, תארכנה בחירות לרבנות העיר תל-אביב ובהם נחשב הנכד כמועמד מוביל המקובל על כלל המגזרים כדמות שעשוייה לאחד את תושבי העיר ולהביא עבורם בשורה של אחדות ואהבת ישראל, בדרכו של הסב הדגול.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה בריטואל מתמיד, בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם. מי יתן וזכותו הגדולה של הצדיק הירושלמי תעמוד לכל ישראל להחזיקם ולשומרם. נזכה ויצילנו הקב"ה מכל צרה וצוקה, נגע ומחלה. בשונאנו יקויים; 'חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה'. נצא מצרה לרווחה ומשעבוד לגאולה ונזכה במהרה לקיום נבואתו של ישעיהו, נביא הנחמה; 'לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים', אמן.