ככלות ימי השבעה לאחר פטירתו של הגאון הגדול רבי אברהם אלטמן זצ"ל, התקיימה עצרת מספד והתעוררות בהיכל ישיבת "עטרת צבי" באשדוד. גדולי תורה ורבנים חשובים ספדו לו ועמדו על מידותיו המיוחדות וזכויותיו הרבות, את העצרת חתם בנו ממשיך דרכו הגאון רבי אליהו מאיר אלטמן שליט"א.
בראש המספידים עמד הגאון הגדול רבי צבי דרבקין שליט"א ראש ישיבת גרודנא וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון הגדול רבי בונים שרייבר שליט"א גאב"ד אשדוד, הגאון הצדיק רבי בנימין פינקל שליט"א משגיח ישיבת מיר, תלמידו הדיין הגאון רבי נחום גוטנטג שליט"א, הגאון רבי יהודה סבח שליט"א ר"מ ישיבת "יושיביה" וראש מוסדות "תפארת דוד" ובנו ממשיך דרכו הגאון רבי אליהו מאיר אלטמן שליט"א.
המספידים עמדו על דמותו הייחודית והמאירה של הרב אלטמן זצ"ל, על התמסרותו במשך עשרות שנים לפריחת התורה בעיר אשדוד, ועל זכויותיו בהעמדת אלפי משפחות אברכים ותלמידים במרץ ובשאיפה תמידית להרבות כבוד שמים, עד יומו האחרון ממש.
רגע מרגש היה במעמד עת שבנו ממשיך דרכו התיישב במקומו של ראש הישיבה זצ"ל כרצונו הטהור, ובכך הורעפו על קהל עדתו הגדול טללי נחמה בהמשך מפעלו העצום של הרב אלטמן זצ"ל.
בין הדברים הזכירו הרבנים שליט"א כי בער בראש יישבה זצ"ל כל הזמן הרצון לעשות עוד כבוד שמים ועוד רעיונות לחיזוק התורה, גם דברים שלא שייכים כלל לישיבת "עטרת צבי", כמעט בכל שיחה איתו היה לו "ברען" מיוחד והיה מבקש אולי לעשות עוד משהו שאפשר להתחזק ממנו, היה לו השתוקקות עוד ועוד בהוספת כבוד שמים והמיוחד הוא שלא לעצמו, אלא לכבוד ה' יתברך כך היה הרב אלטמן זצ"ל אכן לא פלא שבכל הזדמנות של שמחה היה שר ומפזם את השיר "אנא עבדא דקודשה בריך הוא" כשהוא בשמחה יתירה.
הגאב"ד הגרי"ב שרייבר אמר בדבריו, כשהתחלתי כאן את הרבנות, שבועיים אחרי שהתחלתי הוא הגיע אליי בשבת ומנה לי רשימה של דברים שלדעתו נראה שיש לחזק ולתקן ושום דבר מהדברים שם, אני זוכר לא ביקש עבור ישיבת "עטרת צבי", ראיתי בו כבר אז כמה בער לו כבוד שמים ושהיה איכפת לו באמת.
גם מידותיו היו לשם דבר, כולו היה עבד ה', אף פעם לא חיפש כבוד, תמיד חיפש לעשות רצון ה' ולהרבות תורה ולכן הגיע דווקא לאשדוד ולא למקום אחר.
בנו ממשיך דרכו הגאון רבי אליהו מאיר אלטמן שליט"א, סיפר בדבריו כי בתקופת הקורונה קנה 'גארטל' במיוחד, כשאלתי אותו לשם מה ה'גארטל', וענה, מה זאת אומרת? בימים אלו מתקיימים חתונות רבות, ולחתן ולכלה זה היום הכי גדול עבורם ולצערנו החתונה אז היו במתכונת מצומצמת מאוד ובקושי מספר משתתפים, למרות שהיה כבר ממרום גילו ביקש לנסוע לכל החתונות שהזמינו אותו, גם אם זה היה מחוץ לעיר, אבל מכיוון שלא יכלו לרקוד יחד, חשב על רעיון נפלא של 'גארטל' וכך היה עושה ריקוד "מצוה טאנץ" עם החתן ועם הכלה כדי להרבות בשמחה גם בשעה הדחוקה הזו, כך היה הראש ישיבה זצ"ל לא היה פרט שלא חשב על מנת להתחשב בבין אדם לחבירו.
