שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב עורר השבוע סערה רבתית כשהתייחס למוצאו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ואמר שיהדותו לא שוללת את העובדה שבאוקראינה קיימים גורמים "נאצים". לדבריו, הוא מאמין שכמו לזלנסקי, גם לאדולף היטלר "היה דם יהודי". בראיון אמר: "זלנסקי? האנטישמיים הכי גדולים הם יהודים, אפילו היטלר היה ממוצא יהודי".
בישראל קיבלו את הציטוט בהלם. יו"ר "יד ושם" גינה מייד את הדברים. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר: "אני רואה בחומרה את ההתבטאות. הדברים אינם אמת ותכליתם פסולה". שר החוץ לפיד אמר כי זו "התבטאות בלתי נסלחת, שערורייתית. זו הפצה של אגדה אורבנית אנטישמית. אנחנו מצפים להתנצלות, היהודים לא רצחו את עצמם". משרד החוץ ערך שיחת הבהרה לשגריר רוסיה בישראל אנטולי ויקטורוב.
גם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן התייחס לנושא: "חברי יאיר לפיד אמר זאת באופן מדויק. חובתו של העולם לגנות את הרטוריקה הנתעבת והמסוכנת בה השתמש לברוב, ולתמוך בבני בריתנו האוקראינים מול המתקפה האכזרית של הקרמלין".
לעולם כנראה לא נדע אם לברוב שיקף באמירה הזאת את עמדתו האמיתית או שמדובר בפליטת פה שלא תיכנן בניסיון לחמוק משאלה נוקבת בראיון טלוויזיוני, והאם הוא משקף את עמדתו בלבד או שאולים גם אחרים בממשל הרוסי, אולי אפילו הנשיא ולדימיר פוטין, מסכימים עם התזה האנטישמית שהציג לברוב.
לפי דיווחים בתקשורת הרוסית, במהלך ישיבה שהתקיימה בזום אחרי הראיון שער סערה, הנשיא פוטין ביקש מלברוב הבהרות בנוגע לאמירתו. שר החוץ החוץ ניסה להסביר לנשיא כי "קיימת גרסה היסטורית שטוענת כך". לפי העדויות מתוך הפגישה, פוטין הפגין אדישות לתשובה ועבר לנושא אחר, בלי להתייחס לעצם הדברים.
אפילו הרב הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר, שנחשב מקורב מאוד לנשיא ולדימיר פוטין, שבר שתיקה ארוכה והתבטא באופן נדיר נגד לברוב: "אני לא רואה את עצמי מתאים לתת עצה לראש הדיפלומטיה הרוסית – אבל יהיה נחמד אם הוא יתנצל בפני היהודים ופשוט יודה שטעה. כך ניתן יהיה להוריד התקרית מסדר היום ולהפוך דף".
האמירה של הרב לאזאר עשויה לרמז כי דעתו של פוטין אינה נוחה מדבריו של לברוב, ולכן הרב הראשי מרגיש בטוח להשמיע אותם. אם לא, לאזאר מסתכן – שכן ייתכן ויהיו ברוסיה גורמים שיחשבו שהיהודים אינם נאמנים לשלטון.
בינתיים, במשרד החוץ רוסי ממשיכים לתקוף במקום להתנצל. "ההיסטוריה, למרבה הצער, עדה לדוגמאות טרגיות של שיתוף פעולה בין יהודים לנאצים. בפולין ובמדינות אחרות במזרח אירופה, גרמנים תעשייתיים מינו יהודים לראשי גטאות ומועצות, שחלקם זכורים בשל מעשיהם האכזריים ביותר", אמרו במשרדו של לברוב.
מתיישן על הכסא
לברוב, בן ה-72, מכהן כשר החוץ הרוסי כבר 18 שנה, ושונה מאוד מכל מה שהעולם מכיר על דיפלומטים. בעוד הנשיא ולדימיר פוטין מעצב באופן בלעדי את מדיניות החוץ של ארצו, לברוב מעביר את המסרים של מוסקבה לעולם בישירות שאיננה אופיינית לדיפלומט. כהונתו של לברוב כשר החוץ הרוסי שנייה באורכה רק לזו של אנדריי גרומיקו, שהיה שר החוץ של ברית המועצות במשך 28 שנה.
הוא סיים לימודים באוניברסיטת מוסקבה ליחסים בינלאומיים כבר בשנת 1972 ובהמשך נשלח בתור דיפלומט סובייטי לסרי לנקה. הוא כיהן מאוחר יותר כיועץ בכיר של ברית המועצות בכוח המשימה הסובייטי במטה האו"ם בניו יורק. לאחר מכן הוא חזר למוסקבה ועבד במחלקת ארגונים בינלאומיים במשרד החוץ הרוסי, עד שחזר לאו"ם כשגריר רוסיה. הוא כיהן שם מספר פעמים כיושב ראש מועצת הביטחון.
לאחר תום הקדנציה באו"ם, לפני 18 שנה, מינה הנשיא ולדימיר פוטין את לברוב למשרת שר החוץ ולעומד בראש משרד החוץ של רוסיה, לאחר שגבר על איגור איוואנוב במאבק על התפקיד. 4 שנים לאחר מכן, נשיא רוסיה דאז, דמיטרי מדבדב מינה אותו מחדש לתפקיד שר החוץ הרוסי, וכשפוטין חזר לשלטון, מינויו אושר שוב.
.
ד"ר בובו לו, מומחה למדיניות החוץ הרוסית ב- London's Chatham House תיאר אותו בתור "דמות קשוחה, אמינה, מתוחכמת ביותר של נושא ונותן", אך מוסיף כי "הוא לא חלק ממעגל המקורבים של פוטין" וכי להקשחת מדיניות החוץ הרוסית יש מעט מאוד קשר אליו.
הפרשן שלמה שמיר טוען כי אין בדבריו של לברוב כל חדש. "לא היתה ולא זכורה הצבעה אחת במליאת האו"ם בנושא מזרח תיכוני שרוסיה לא הצטרפה לרוב האנטי ישראלי. כאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הבטחון לרוסיה זכות ווטו על החלטות המועצה. לא זכורה פעם אחת ויחידה שרוסיה ניצלה את זכות הווטו שלו לסיכול ומניעת החלטה אנטי ישראלית. אף לא פעם אחת".
"רוסיה מובילה מאמצים לחידוש הסכם הגרעין עם איראן בהיקף ובעומק יותר מאשר הבית הלבן של הנשיא ג'ו ביידן. לדברי מקורות במרכז האו'ם בניו יורק, רוסיה דוחפת לחידוש הסכם הגרעין עם איראן וכבר הכינה עיסקת נשק ענקית עם איראן שתיחתם ותתחיל להתבצע מייד לאחר חתימה על הסכם גרעין מחודש".
"הנייטרליות שישראל נקטה בתגובתה לפלישה של רוסיה לאוקראינה ביטאה את התפיסה והשכנוע בירושלים שרוסיה היא מדינה ידידותית. זה לא היה נכון אף פעם ולא נכון. סרגיי לברוב בלי שהתכוון ואולי כן בכוונה חשף את האמת", דברי שמיר.
"מי אתה לעזאזל"
בבואו להגן על העמדות של מוסקבה לברוב אינו בורר מילים. כך למשל בתקרית מפורסמת בזמן הפלישה של רוסיה לגאורגיה בשנת 2008, כששר החוץ הבריטי דייוויד מיליבנד הפנה לעברו דברי תוכחה, נזף בו לברוב: "מי אתה לעזאזל שתיתן לי הרצאות?".
בשנים האחרונות הטיח את זעמו במערב ותיאר את ארה"ב כישות מחוצפת, יהירה ובוגדנית הנחושה לשלוט בעולם. את בעלות בריתם של האמריקאים הוא תיאר בבוז כבובות המיישרות קו עם מדיניותה של וושינגטון המבקשת להרתיע את רוסיה. לאחרונה, בעודו ניצב ליד שרת החוץ הבריטית ליז טראס בתום פגישה שבה ניסתה לשכנע את המשטר הרוסי להימנע מפלישה לאוקראינה, הפטיר לברוב בפנים עגומות כי השיחות בינו לבינה "היו כמו שיחה בין חירש לאילם", כך שאין בהן שום תועלת.
לאחרונה כתב CNN שאל אותו בשיחת וידאו מקייב אם מוסקבה רוצה להפיל את ממשלת אוקראינה, העוזר שניהל את התדרוך קטע אותו ואמר שאין זה תורו לשאול שאלה. הכתב המשיך בכל זאת, ולברוב הכועס התערב: "הוא גס רוח. הוא עובד באוקראינה עכשיו. הוא נדבק בגסות הרוח". במסיבת עיתונאים אחת מלמל למיקרופון "דבילים, בלאט" בגלל הכעס שעוררו בו כנראה כתבים לא ממושמעים.
"אין ספק שהמערב איבד את השליטה העצמית בכל הקשור לפריקת הזעם על רוסיה והרס את חוקיו שלו ומוסדותיו שלו, כולל הכבוד לרכושו הפרטי של אדם", אמר לברוב בכנס ז'נבה זמן קצר אחרי הפלישה, כשנאלץ לנאום מרחוק כי מטוסו נחסם בגלל הסנקציות. "יש לשים סוף לפילוסופיה המערבית היהירה של עליונות, בלעדיות ומתירנות מוחלטת".
ייתכן שזה מה שמלחיץ את לברוב. פולינה קובלבה, בתו בת ה-27 של לברוב, חיה בלונדון, עם דירה בשווי מיליוני ליש"ט, שנכנסה לאחרונה לרשימת הסנקציות האישיות של ממשלת בריטניה. אולי זה מה שגורם לו לדבר שטויות?
