תחקיר חושף: הקשר של נתניהו עם חברת הנסיעות אובר בישראל

תחקיר שהסתמך על הדלפת ענק חושף את הקשר של נתניהו בזמן שכיהן כראש ממשלה לבין חברת אובר שניסתה להיכנס לישראל.

ההדלפה כוללת כ-125 אלף מסמכים מענקית ההסעות העולמית אובר. הדלפת הענק מהחברה הגיעה לעיתון 'גרדיאן' הבריטי שחלק אותם עם ארגון התחקירנים הבינלאומי, ICIJ, ודרכו עם 180 עיתונאים ו-44 כלי תקשורת ברחבי העולם וביניהם הוושינגטון פוסט, לה מונד הצרפתי, בי -בי-סי הבריטי ועוד. שומרים, באמצעות העיתונאי אורי בלאו, הוא הנציג הישראלי בפרויקט.

ההדלפה בכללותה חושפת את מערך הלובינג, הקשרים והלחצים שהפעילה אובר במדינות שונות בעולם כחלק מניסיונות החדירה שלה. לשוק הישראלי ניסתה אובר להיכנס החל מאמצע שנת 2014 ובמשך מספר שנים השקיעה בכך מאמצים ניכרים אך כשלה בעיקר בשל התנגדות נחרצת של שר התחבורה דאז, ישראל כץ. בתוך אובר, וכן בפרסומים שונים בישראל באותה תקופה, רווחה ההערכה כי כץ חסם את כניסת החברה בשל קשריו עם נהגי המוניות הנחשבים לבעלי קשרים ענפים בליכוד.

בתחילת שבוע שעבר נחשף בעיתונות הכלכלית כי החברה מתכננת להסתער מחדש על השוק הישראלי כבר בחודשים הקרובים.

תחקיר שומרים חשף את הקשר שנוצר בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ומנכל משרד דאז, אלי גרונר, לבין אובר. בחברה העריכו כי נתניהו הוא הפתרון להתנגדות של שר התחבורה כץ והשקיעו מאמץ רב בהשגת פגישה עימו. פגישה שכזאת התקיימה בתחילת 2016 בפורום הכלכלי העולמי של דאבוס. לפי תרשומת שנערכה בפגישה, שצורפה לאחד המיילים הפנימיים, נתניהו התעניין בפיתוחים טכנולוגיים של החברה, המליץ על הקמת מרכזי פיתוח שלה בישראל והביע תמיכה בכניסתה לישראל.

על פי התרשומת, הוא גם אמר בפגישה ששר התחבורה שלו מונע מאינטרסים זרים ומקשריו לנהגי המוניות. "אנחנו נשבור את ההתנגדות. בוא נעבוד במקביל", הוא סיכם לפי התרשומת. בישיבת ממשלה שהתקיימה ימים ספורים לאחר מכן התעמת נתניהו עם כץ סביב הסוגיה. "ישראל, אתה צריך לדאוג לתחרות", הוא נזף לפי כמה פרסומים בכלי תקשורת והוסיף, "פגשתי את מנכ"ל אובר בדאבוס".

מונית אובר ברוסיה. צילום: ויקיפדיה

לפי המיילים הפנימיים באובר התלבטו כיצד למנף לטובתם את חילופי הדברים בישיבה ובין היתר התייעצו עם מנכ"ל משרד רה"מ דאז אלי גרונר. האחרון, לפי המיילים, המליץ לחברה על המסרים שהיא צריכה להעביר לציבור בישראל, על התזמון בפניה לכלי התקשורת, ונתן חוות דעת ביחס לעיתונאי מסויים שאליו רצתה או בר לפנות. גרונר לא שכח להזכיר לחברה ש"שחשוב שראש הממשלה ייצא טוב". בהתכתבות אחרת הוא ביקש מהחברה להעביר את התקשורת עימו למייל הפרטי שלו (בניגוד למייל הממשלתי).

הלחצים לביטול החקירה נגד החברה בישראל

חלקים אחרים בתחקיר הישראלי שערך שומרים חושפים את התנהלותה של החברה סביב חקירה שפתח נגדה משרד התחבורה ב-2015. לפי המיילים, בחברה היו מודעים לכך שפעלו בישראל בתחום האפור וחששו שכתב אישום עלול להסתיים אף בעונשי מאסר לנציגיהם בארץ.

מה שהחברה צריכה, נכתב במייל של אחד מבכיריה, זה "מישהו שיעשה שיחות טלפון לדרגים בכירים, ברמה של שר התחבורה ומעלה, כדי ללחוץ על החבר'ה שיירגעו". לצורך המשימה שכרה החברה דיפלומט אמריקאי בכיר בדימוס בשם סטוארט אייזנשטאט. האחרון פנה לשגריר ישראל בוושינגטון באותה תקופה רון דרמר, ולשגריר ארה"ב בישראל דן שפירו, וביקש את התערבותם. לפי המיילים הפנימיים באובר, שני השגרירים הקשיבו לטענות החברה, הביעו סימפטיה והבטיחו לבדוק את הסוגיה. לא ידוע אם השגרירים פעלו או לא בעקבות השיחות הללו.

החקירה האמורה של משרד התחבורה הסתיימה ללא שננקטו צעדים נגד החברה באותה עת. בחומרי חקירה של כתב אישום שהוגש כשנתיים לאחר מכן נגד אובר אין כל איזכור לחומרים שנאספו ב-2015 והוא מתבסס על חומרים שאספה בישראל חברה מסחרית שחששה מכניסת אובר לישראל. יצויין כי גם אותו כתב אישום הסתיים בקול ענות חלושה – ביטול של חלק מהאישום ותשלום כופר של 112 אלף שקל.

היוזמה לחקיקה בכנסת ע"י חברת אובר

חלק נוסף בתחקיר הישראלי חושף את גלגוליה של הצעת חוק שאמורה לאפשר תחבורה שיתופית בישראל. את ההצעה ניסחה אובר עצמה והיא הוגשה כמעט ללא שינוי לאישור הכנסת. בשל סיבות שונות ההצעה לא צלחה את מסלול החקיקה והוגשה כשנתיים לאחר מכן בשנית, הפעם על ידי ח"כים אחרים. גם בסיבוב הזה ההצעה לא התקדמה. באוקטובר האחרון הוגשה ההצעה בפעם השלישית לאישור הכנסת על ידי ח"כים שונים מאלה שהיו חתומים על ההצעה המקורית.