לאחר שעבר בקריאה ראשונה ובתום דיון מרתוני, אישרה הוועדה בראשות ח"כ שלמה קרעי את הצעת "חוק דרעי" אותה יזמו חברי הכנסת משה ארבל, שמחה רוטמן ונוספים. לפי הצעת החוק הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.
עוד לפי הצעת החוק, לראשונה כהוראה של קבע, נקבע כי בנוסף לשר הממונה על משרד, הממשלה באישור הכנסת רשאית למנות שר נוסף במשרד, כך שבאותו משרד יכהנו בו זמנית שני שרים. השר "הנוסף" אמור להיות השר האחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו, אך לצד זאת הוא אמור לפעול בכפוף לשר הממונה.
לפי התיקון שהוסיף היו"ר ח"כ קרעי- תחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת במקום עם פרסומו ברשומות. מכיוון שמדובר בתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, אישורם במליאת הכנסת יחייב רוב של 61 חברי כנסת גם בקריאות השנייה והשלישית.
9 ח"כים תמכו: היו"ר ח"כ שלמה קרעי והח"כים טלי גוטליב, חנוך מלביצקי, בועז ביסמוט, מיכאל מלכיאלי, אוריאל בוסו, שמחה רוטמן, מאיר פרוש, אלמוג כהן. 7 ח"כים התנגדו: יוראי להב הרצנו, משה קינלי טור-פז, מטי צרפתי הרכבי, מתן כהנא, שרן השכל, ואליד אל הואשלה , גלעד קריב.
כזכור, ח"כ משה ארבל מש"ס, הגיש הצעת החוק, מבקש לתקן את חוק היסוד האוסר על מי שנגזר עליו מאסר להתמנות לשר, כך שלא יחול על מי שנידון למאסר על תנאי כמו דרעי. הצעת החוק של ארבל מבקשת להגדיר במפורש כי רק מאסר בפועל ולא מאסר על תנאי, כפי שנגזר על יו"ר מפלגתו לאחר שהודה והורשע בעבירות מס במסגרת הסדר טיעון – הוא הרלוונטי. על מנת שההצעה תעבור דרוש רוב של 61, ולכן התיקון צפוי להיכנס לחוק.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו אף באה לידי ביטוי במינוי חבר הממשלה באמצעות בחירות על-ידי רוב חברי הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי, שהביע את אמונו במינוי זה, ושהועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו. אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק".
עוד נכתב כי "תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, ולהביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים, ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית. בנוסף, התיקון נועד להבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר, שכן מינויו של שר מתבצע באמצעות אישור הכנסת ברוב חבריה, והבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו".
