בחודש ינואר, התקיים במטה חיל-האוויר כנס ״יבשה-אוויר״ במהלכו ישבו כתף אל כתף מפקדים מחיל-האוויר ומזרועות היבשה, ובו הועלתה על נס אחדות המשימה ושותפות הגורל. ממרחק הזמן, נראה כאילו ידעו באותה העת שהתרחיש אותו תרגלו, יעמוד לפתחם בעצימות שאנו רואים במלחמה הנוכחית.
"הופתענו בבוקר ה-7 באוקטובר, על כולנו מוטלת האחריות ובתום המלחמה נדרש לבדק בית. כעת, אנחנו בעיצומה של מלחמה ולכן הסרנו את כל המגבלות. אנו עושים כל שביכולתנו כדי שהאש תפגוש את האויב בעוצמה בטרם כוחותינו פוגשים בו ולהכריעו מהאוויר. מטרתנו אחת – ניצחון", אומר אל"ם י', מפקד היחידה לשיתוף פעולה.
להפוך את הקערה
לכניסה הקרקעית קדמה כתישה אווירית מתוזמנת היטב של אלפי מטרות ברצועת עזה ונטרול מתחמים שלמים לריכוך השטח טרם התמרון. בשלב השני של המלחמה, במקביל להמשך התקיפות מסביב לשעון, נדרש חיל-האוויר לספק ״חגורת אש״ לכוחות המתמרנים. פעולות ההגנה לצד גלי התקיפות, מתאפשרות הודות לקשר ההדוק שנוצר בין היחשת"פ לכוחות הקרקעיים במרוצת השנים.
"מטרת העל שלנו לא שונה ממטרת העל של החטיבה הלוחמת. אני האש המקדימה שלה, האש המלווה שלה והאש בסיוע ישיר שלה – את זה אני צריך לדעת להביא בקבועי זמן קצרים. במשך 28 יום הפכנו את הקערה, ופוררנו את האויב בצורה שטרם נראתה ברצועת עזה. זאת, כדי לאפשר לכוחות שלנו להיכנס לשלב התמרון באופן בטוח ומהיר, אוגדה אחר אוגדה. במקביל להגנה, הדרישה שלי מהלוחם על הקרקע היא שידע לשקף לי את ההישג הנדרש, אני מצידי אדע לספק לו את סוג החימוש המתאים שייצר את הנזק המתבקש", הוא אומר.
בימים של תמרון קרקעי, מפקד היחשת"פ הוא דמות המפתח בחדר, זה ששום תקיפה של חיל-האוויר בשטח הרצועה לא מתבצעת מבלי שאנשיו מיודעים על כך. "האתגר סביב זה הוא אדיר ומתבטא בהיבטים רבים, מהמערכות המבצעיות שצריכות לעבוד כראוי ועד לכשירות האנשים שבקצה. זאת, כדי להביא מטוס שיפגע עם החימוש בדיוק בנקודה ובדיוק בזמן".
הראשונים להמריא
אל המערכה של אוקטובר 2023, נכנס צה"ל כשידו אינה על העליונה, ובאותו הבוקר, מסוקי הקרב של חיל-האוויר היו הראשונים להגיע לזירת הקרבות. "את רצועת עזה אנחנו מכירים היטב, והידע המקדים הוא שעזר לשנות את התמונה ולהשיג שליטה על האירוע".
אל"ם י׳, טייס מסוקי קרב בעצמו, מסביר כיצד כוחו של של מערך המסק"ר יכול להשפיע ואף להביא להכרעת המשימה. "במצב בו יש חוסר במודיעין, ואתה נדרש להיות התקפי ומהיר ללא מגבלות השיח, אין כלי שיודע לספק את המענה טוב יותר ממסוק קרב. אם תרצו להבין איך זה עובד הלכה למעשה, תדמיינו את התרחיש הבא: כוח צה"לי נכנס לשטח הבנוי והצפוף של עזה. לפתע הוא נתקל במחבלים בבניין ממול, אלא שמעליו חג מסוק קרב של חיל-האוויר. תוך דקות בודדות מהרגע שבו הלוחמים מזהים את האויב ומעבירים את המידע – המסוק תוקף ומאפשר להם להמשיך את משימתם בבטחה.
משעות – לדקות בודדות
במטרה להדק את שיתוף הפעולה בין חיל-האוויר למפקד הגדוד הקרקעי שנלחם פנים אל פנים באויב, נולד תפקיד חדש: "קצין אוויר סופה". המחזור הראשון הסתיים לפני כשנתיים, ואלה כבר מופעלים בשטח. ״עד לאותה העת, כל תקיפות הקרב בסיוע לדרג המתמרן הועברו דרך מפקד האוגדה. מדובר בתהליך שארך ארבע שעות במקרה הטוב, פרק זמן ממושך ובמיוחד בזמן לחימה, בה נדרשות תגובות מידיות", הוא מסביר.
בשדה הקרב, קצין אוויר סופה הוא הסמכות בנושא הפעלת האש האווירית. "תפקידם של קציני אוויר סופה הוביל לקיצור משך הזמן מדרישה לתקיפה לדקות בודדות. דרכם, התהליכים עולים לחטיבה ולאוגדה, ומשם לתא השליטה שבבור. עד לרגע זה היו מספר הפעלות שאפשרו מתן סיוע אווירי צמוד ואנחנו מרגישים בטוחים בשרשרת התהליכים".
היחידה נשענת בעיקרה על כוחות מילואים. "יש לנו למעלה משמונה מאות אנשי מילואים. הם פזורים בכל הגזרות – בשטח ובמטה. בימי הלחימה הראשונים, אנשינו עברו הכשרות מבצעיות לחידוד הכשירות תוך כדי תנועה. המשימה ברורה לנו, והיא להביא את עוצמתו של חיל-האוויר למערכה הקרקעית. חובת הניצחון היא עלינו ואנו נחושים לנצח ביחד".
