המחבל לא יודע שצופים בו; כך 'חנית' צדים מבוקשים ביו"ש

בעקבות תגובות טובות על הכתבה שפרסמנו על פלוגת 'נץ' של יחידה 636, החלטנו להכין כתבה על פלוגה נוספת ביחידה, פלוגת 'חנית'. ובשיחה עם מפקדה, סרן ד' מתגלה עולם סודי ומורכב של מלחמה טכנולוגית מתקדמת נגד הטרור.

מפקד הפלוגה סרן ד', מסביר את המאפיינים הייחודיים של היחידה: "ה-DNA של היחידה, בסוף זה לא לשקוט על השמרים, לא בגלל שיש לנו רחפנים אז זה העניין, ונשאר בזה כל החיים. יש עוד דברים שאנחנו עובדים עליהם, לא על הכל ניתן לדבר, אבל אנחנו לא קופאים על השמרים ולא שוקטים לרגע במנוחה, אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי להתקדם. יש לנו גם כלים שהם לא זמינים לציבור הרחב שהם כלים צבאיים."

סרן ד' ממשיך וחושף את מה שעומד מאחורי הפעילות: "הנקודה היא שבאמת הפלוגה היא מסגרת שמתעסקת בדברים שבעצם בעיקר ברחפנים, אבל הסיפור הזה של רום קרוב לקרקע הוא גם בתחום של איסוף לראות כל מה שאנחנו רוצים, איפה שאנחנו רוצים, בצורה שלא ידעו שאנחנו רואים. להיות בעצם העיניים בכל מקום ברחבי הגזרה, אם תושבים היו יודעים שאנחנו רואים את כל מה שצריך בכל מקום שצריך היו מבינים שזה מאוד משמעותי."

מעבר מסיכול לאיסוף מודיעין

לעומת פלוגת 'נץ' שעוסקת בעיקר במארבים וסיכול טרור בצירי התנועה, פלוגת 'חנית' מתמחה במשהו עמוק יותר ומורכב יותר. כשאנו שואלים על ההבדל בינה לבין יחידות אחרות ביו"ש, המפקד מבהיר:

"המיקוד שלנו בפלוגת 'חנית' הוא לאו דווקא על טרור בצירים, אלא איסוף על מחוללי הטרור. אנחנו חושפים את המודיעין הרגיש על אותם מחבלים שנמצאים בעומק, פחות עוסקים במחבלים בקצה שיוצאים לפגע בצירים או יישובים, שזו החוליה בקצה שמבצעת טרור עממי. אנחנו כן עוסקים גם בזה אבל יותר בסיכול. זה אומר להגיע לפרשיות המודיעיניות המורכבות, להגיע למחבלים שמסתתרים, וצריך לראות אותם בלי שהם ידעו שרואים אותם, לעשות את הדברים היותר בוטיקיים ומורכבים."

המשמעות המעשית של הדברים הללו היא יכולת מעקב וניתוח שלא הייתה קיימת בעבר. "זה אומר בעצם איסוף מודיעין, נגיד יש עכשיו איזה מבוקש ושב"כ או צה"ל רוצים לדעת מה הוא עושה עם מי הוא נפגש, לאיפה הוא הולך, אנחנו יכולים להתביית על בן אדם" – הוא מסביר, מבלי להיכנס לפרטים המבצעיים.

מומחיות שנרכשה בשנים של השקעה

כשאנו מנסים להבין מה מייחד את פלוגת 'חנית' על פני יחידות אחרות, המפקד חושף את הסוד האמיתי – לא הטכנולוגיה, אלא הניסיון והידע הפנימי:

"זה חלק מהיכולות שלנו, מטבע הדברים אני לא יכול לפרט יותר מדי על השיטות, החיילים פה מאוד מאוד מקצועיים. הם עושים מסלול מפרך כדי להפוך בסופו של דבר להיות לוחמים שמסוגלים לעשות את המתווים של העבודות שאנחנו עושים, הוא ארוך מאוד והופך אותם לבין הטובים בצבא ובעולם".

הוא ממשיך ומוסיף: "ספציפית היחידה שלנו, אני אומר את זה מידיעה ומהכרה של היחידות שקיימות בצבא, יש פה בסיס ידע שהוא מתפתח, זה לא על בסיס זה שאנחנו יחידה שיש לה נצנצים מזהב שמפוזרים על השם, פשוט בגלל עבודה קשה וחיכוך יומיומי. זה מאפיין את כל המסגרות ביחידה."

המפקד משתמש באנלוגיה משכנעת: "בסוף תיקח את הצוות של היחידה הכי 'וואו' שקיימת בעולם, שים אותו במארב על ציר ביהודה ושומרון, אין לו את הכלים להצליח כמו שיש למי שעושה את זה כל לילה חמש פעמים. באותה מידה, בסיפור של איסוף מודיעין וסיכול של פרשיות כאלה ואחרות, אתה יכול להביא את האנשים שיש להם את הכי הרבה הטכנולוגיה וואו ואיזה מטורפים, אבל היכולת והניסיון והירידה לפרטים, ההיכרות הקרובה עם כל עיר, עם כל כפר, עם כל רחוב אין לזה תחליף."

הוא מסכם בביטוי שיישאר חרוט בזיכרון: "תשווה, את זה למישהו שצריך לנוע, ואנחנו עושים גם את זה כמובן, לנוע בסמטאות ג'נין ולדעת בדיוק איפה הפנייה ואיפה לעלות ואיפה יש תחנת מוניות, אז אנחנו אותו דבר מהאוויר כאילו פי כמה וכמה. איך אומר שמואל?! שבילי השמיים נהירים לו כמו שבילי נהרדעא?! אותו דבר לוחם פה בפלוגה, את שבילי שכם וג'נין, הוא מכיר הרבה יותר טוב מההיכרות שלו עם השכונה בה הוא גר."

מחויבות בלתי מתפשרת ליהודה ושומרון

כשאנו שואלים האם הפלוגה מוגבלת לאזור מסוים או שהם פעילים בכל הארץ, המפקד נותן תשובה שמגלה את המחויבות של היחידה לאזור המורכב של יהודה ושומרון:

"יש לנו אחריות ליהודה ושומרון שהיא בלתי מתפשרת ואנחנו תמיד נהיה פה. לא משנה באיזה מזג אוויר ובאיזה יום בשנה, תמיד אנחנו נהיה פה ואנחנו תמיד ניתן מענה, כי זו המחויבות שלנו, זה הייעוד שלנו. אבל בגלל שיש לנו יכולות שהן משמעותיות יותר, אנחנו יודעים לעבוד בכל מקום בזירות הלחימה של מדינת ישראל, ואנחנו עושים את זה בשגרה ביום יום, מתוך הבנה ומחויבות למשימה".

הקצין מגלה שהפלוגה השתתפה גם במבצעים מחוץ ליו"ש: "השתתפנו גם במבצעים לשחרור חטופים ובדברים גם בגבול הצפון ובסיכול מחבלי חיזבאללה, אנחנו נמצאים גם שם, אבל קודם כול ולפני הכול, אנחנו פה ותמיד נהיה פה."

יתרון משמעותי על פני יחידות אחרות

כשאנו משווים את פלוגת 'חנית' ליחידת המסתערבים 'דובדבן', המפקד מבהיר שמדובר בשיתוף פעולה ולא בתחרות: "כל מי שעובד ביהודה ושומרון, אנחנו עובדים איתו, בין אם זה במערכת הביטחון שאתה מכיר ובין אם אתה לא מכיר אותו בשם, קשר שיכול להגיע לדברים מאוד מאוד חשובים ושיתוף פעולה הדוק ביותר, בגלל עצימות העבודה, ככה זה עולם המבצעים המיוחדים, הוא בנוי הרבה על קשרים אישיים, זר לא יבין זאת."

הערך המוסף הייחודי של הפלוגה מתגלה במילותיו: "הערך המוסף שלנו, שבסופו של דבר גורם לזה שאנחנו באמת מגיעים לשיתוף פעולה עם כל הכוחות, זה גם בשיטת ההפעלה באמל"ח וביכולות, יש לנו דברים שאין לכולם, כיוון שזה העיסוק והייעוד המשמעותי והספציפי שלנו."

"אנחנו אלה שיודעים לעשות את זה גם את העבודה השחורה והקשה, זה חלק מהעניין של היחידה, אנחנו לא בוחרים במשימות. אם יש משימה, אנחנו לא אומרים, תקראו לנו כשהיעד מוכן, וכשהכול סגור, כשיודעים בדיוק מה צריך לעשות, להפך, אנחנו אלה שבאים כשכולם במבוכה, ואומרים יאללה, אנחנו ניתן פה את כל מה שאפשר, ונוציא מים מהסלע."

בחזית המאבק בטרור

כשמתרחש פיגוע והמחבלים נמלטים, פלוגת 'חנית' היא בין הראשונות להגיב. המפקד מבהיר: "חד משמעית, אנחנו, כל נקודת קצה שצריך אנחנו נהיה בה. בכל אירוע כזה יש להניח שהולכים להיות רחפנים באוויר של היחידה."

הוא מספר על המציאות המבצעית המורכבת: "יש היום תצפיתניות שמפעילות רחפנים בכל מקום ביהודה ושומרון, והן הרבה פעמים מגיעות לאירוע לפנינו, כי הם כוח שהוא אורגני לחטיבה, והם יגיעו לפני כל כוח אחר. גם ביחידה 636 יש גם תצפיתניות וגם לוחמים, זה כמו שתי יחידות שתחת אותה קורת גג, שבעצם יחידה אחת, כי זה הכול סביב איסוף מודיעין."

המגוון הרחב של פעילויות מתגלה: "אנחנו עושים פעילויות מארבים, פעילויות רחפן, פעילויות אחרות שפחות אפשר לדבר עליהן. לעיתים זה בעומק השטח, להיכנס עם רכבים מוגנים לתוך עיר פלסטינית או מחנה פליטים, ולעבוד מתוך השטח. בסופו של דבר מדובר בלוחמים, והם יודעים לעשות את זה בכל תוואי ובכל מתאר."

למה החיילים מוכשרים ללוחמים?

השאלה המתבקשת – למה החיילים צריכים להיות לוחמים אם הם בעיקר מפעילים רחפנים – מקבלת תשובה מעמיקה מסרן ד':

"הסיפור פה מתחלק לשניים. קודם כל, בפרקטיקה, נוכחות בשטח לחימה. אתה צריך את הכישורים האלה, כי אתה בסופו של דבר משתלט על איתור. אתה מחובר לכוח מסוים, כמו החיילים של עוקץ או יהל"ם, ששולחים צמד חבלנים או עם מפעילי כלב חיפוש ותקיפה. אותו דבר אנחנו שולחים צמד מפעילי רחפן טקטי שסורק פנימה במבנה, או מחוץ למבנה, או תוקף. החיילים שלנו נמצאים עם אותו כוח בשטח."

סרן ד' ממשיך ומסביר את החשיבות של הנוכחות הפיזית: "כמובן שאנחנו גם פועלים בתוך מרחב הלחימה, כי החיבור לשטח א', אין לו תחליף, ב', יש מקומות שחייבים להגיע פיזית לשטח כדי שהרחפן יוכל לכסות את המרחב הנחוץ. הם עובדים במרחבי עומק, שזה משהו שאוגדת איו"ש עושה עכשיו הרבה, וזו הסיבה שכמובן בלי עין הרע, אנחנו רואים ב"ה ירידה בטרור, בפיגועים, במחבלים שיוצאים ומפגעים."

המפקד מקשר זאת להצלחה הכללית: "זה בגלל עבודה מאוד קשה ומאומצת והנוכחות של הכוחות בתוך מחנות הפליטים. ברור שאם אתה עובד בעומק של אזורים כמו צפון השומרון, או אפילו עומק חברון ורמאללה, אתה כחייל צריך להיות מסוגל להיכנס פיזית לעומק הזה, ומשם לעבוד."

הוא חותם בהסבר על החשיבות המנטלית: "בנוסף, היותך לוחם נותן לך כישורים גם בהפעלת הרחפנים שנדרשים ממך, כמו הכרת שטח. בן אדם שלא ניווט בשטח, והוא מנסה עכשיו למצוא איזה מערה באיזה ג'אבל עם רחפן, והוא לא יודע איך שטח מתנהג, איך העצים גדלים, זה לא יעבוד לו. זה גם הופך אותך לבן אדם שמנטלית הוא בנוי לעבוד 24-7, הוא בנוי לעבוד במתארים קיצוניים של חום וקור, ברור שהוא צריך להיות לוחם. זו עמידה מנטלית אחרת לגמרי."

הישגים משמעותיים במעצרי מבוקשים

כשאנו שואלים על המעורבות בפעילות שמובילה למעצרי מבוקשים שדובר צה"ל מפרסם מעת לעת, המפקד מגלה את החלק שלהם: "מעורבים מאוד, בעיקר באיכותיים שבהם. בעיקר באיכותיים שבהם ובמשימות המורכבות יותר. כמו שאמרתי, אנחנו לא בוחרים במשימות, ואם עכשיו התעדוף והדבר הכי משמעותי שאנחנו יכולים לעשות זה טיפול במבוקש בדרג נמוך, אנחנו נעשה את זה."

ואז הוא מרמז על דברים שלא ניתן לפרסם: "אבל בסוף לא כל הדברים נמדדים בכמות המבוקשים שנעצרו. אולי יש מישהו שלא נעצר ו… נשאיר ליד הדמיון לדמיין מה קרה איתו."

"מעדיף להמשיך בחיסול מחבלים בלי שתדעו"

כשאנו שואלים על פעילויות הסברה או העברת מסרים לאויב באמצעות רחפנים, המפקד מסרב לענות: "אני לא חושב שאני יכול לדבר על זה."

בהמשך, כשאנו שואלים איך החיילים מרגישים עם העובדה שכמעט לא מזכירים את היחידה בתקשורת, הוא מסביר את הסיבה לכך: "מטבע הדברים, יש דברים שאתה לא יכול להגיד. זה מגביל מאוד את היכולת לפרסם בתקשורת. אנחנו לא רוצים לספק מידע לאויב, אני מעדיף להמשיך להרוג את המחבלים ולהביא לחיסולם או למעצרם, ושלא תדע עלי כלום."

כשאנו מעלים את האפשרות שאולי כדאי שהערבים ידעו שמישהו צופה בהם, המפקד עונה באנלוגיה פשוטה וחדה: "אם אתה רוצה לגנוב מכונית, ואתה יודע שיכול להיות שיסתכל עליך משהו מלמעלה, לאיפה תלך, לחניון פתוח או לחניון תת-קרקעי?"

השפעת התקיפות באיראן על הפעילות ביו"ש

כשאנו שואלים על השפעת המבצע באיראן על השטח ביהודה ושומרון, סרן ד' חושף את המציאות של אותם ימים דרמטיים: "ברור. הגברנו מכונות, הקפצנו את כולם מהבית, היינו פה בכוחות מלאים, היינו מאוד מאוד חזקים בכל נקודות הקצה. צמצמנו את זמני התגובה והגענו לכל הנקודות קצה שחשבנו ששם יקרו אירועים."

הוא מספר על הרגש האישי באותם רגעים: "בזמן שהיו אזעקות ויירוטים לא נכנסתי למקלט. הייתי בחוץ מוכן למחבל שינסה לנצל את הדבר הזה ולהיכנס לפגע. זה קצת מוזר, בשגרה, כשאנחנו לא בכוננות, כמובן שבכל אזעקה אנחנו נכנסים למרחב מוגן, אבל במלחמה הזו ידענו שאנחנו צריכים להיות בחוץ ולוודא שאף מחבל לא מנצל את הזמן הזה ליצירת פיגוע חלילה."

המפקד חושף את הרוח שמנחה אותו ואת חייליו: "אני אומר לחיילים שלי 'אלה ברכב ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' נזכיר', אמרתי להם ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. אני ממש חי בתחושה שבורא עולם שומר עלי, אני יכול לספר שעליתי על מספר מטענים לאורך חודשי המלחמה, עליתי עם הרכב המוגן מספר פעמים על מטען, ולא חששתי לרגע, לשנייה, אני יודע שיש לי שמירה."

כשאנו שואלים מה קרה לו ולרכב, הוא עונה בפשטות: "רכב אחד במוסך, וחזר אחרי חצי שנה, ורכב אחד נסע מספיק מהר, אבל זו ממש התחושה שמלווה אותך."

שינוי מציאות באיום המטענים

סרן ד' מוצא לנכון להתייחס לאיום המטענים בצירי התנועה ביו"ש ובמחנות הטרור: "המטענים בצירים זה משהו שאנחנו נלחמנו בו גם כאוגדה וגם כיחידה במלחמת חורמה מטורפת לרמה שאין אותם היום. נתנו עליו הכול. היו מחבלים שכוחות צה"ל הצליחו לזהות אותם, לא ניכנס לאיזה כוחות, ובזמן שהם הניחו מטענים, הצליחו לסכל אותם."

"החיילים שלי עובדים מאוד קשה. הם יודעים בדיוק למה הם עושים את זה, הם עושים את זה כדי שהאנשים מהעם שלהם, בין אם זה המשפחה שלהם, שהם מכירים, או אנשים שהם לא מכירים, יוכלו לישון בשקט בתל אביב, בבני ברק, רחובות, יבנה, ירושלים, ושאותם מחבלים שנמצאים במקומות שאנחנו פה, לא יגיעו ויעשו את מה שהם רוצים לעשות. אנחנו נועדנו פה למנוע מהם לבצע את זממם."

*

להערות ופניות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]