ככל שנוקף הזמן מתברר עד כמה ההסתייגות של המוסד מהמבצע לחיסול הצמרת המדינית של חמאס הייתה עמוקה, ועד כמה הפעולה שאושרה, עוד לפני שהתבררו תוצאותיה – הטרידו את העומד בראש המוסד, דדי ברנע.
הכתב ירון אברהם מפרסם כי ביום שלישי בלילה, שעות אחרי המבצע של שב"כ וצה"ל בדוחא, התיישב ראש המוסד ברנע לכתוב התייחסות לעמדה שלו על המבצע הזה, התייחסות שנשלחה בתפוצת נאט"ו לכל עובדי הארגון.
במייל הזה, כך לפי מספר מקורות שונים שבקיאים בפרטים, ברנע מנמק את ההתנגדות שלו למבצע, וגם מסביר מהותית, שהוא סבר שאסור לבצע את התקיפה בטיימינג הנוכחי משום שאחרי הפגישה הזו של בכירי חמאס – הייתה אמורה להימסר עמדה עדכנית של חמאס להצעה שעל השולחן. יותר מזה, ראש המוסד סבר שהעמדה שבכירי חמאס תציג תהיה עמדה – שגם אם היא לא חיובית לחלוטין – היא תאפשר התקדמות.
אל הדיון הזה מגיעים במערכת הביטחון כשהם חלוקים דרמטית על מה יעשה חמאס בנוגע להצעה של טראמפ. המסרים שעברו מחמאס עד אז – סוג של תשובה גם אם לא רשמית – מתפרשים באופן שונה על ידי כל אחד מגופי המודיעין.
שב"כ מפרש את התשובה כ"שלילית", המוסד מפרש אותה כ"לא שלילית ולא חיובית" – ומבקש להמתין עד לתשובה הרשמית שתגיע אחרי כינוס הבכירים בקטר בעמדה הזו של ברנע תומכים הרמטכ"ל וראש המל"ל – שמציעים להמתין ולמצות עוד את המגעים
שלושתם, כל אחד בתורו, מנמקים את הסתייגויותיהם בערך במסר הבא: "לא ייתכן שנוציא מבצע לסיכול של פגישה שאמורה לתת מענה להצעה שישראל אמרה עליה כן. עדיף להמתין".
מנגד, ראש הממשלה ושר הביטחון, גם ממלא מקום ראש השב"כ ש', תומכים בפעולה ואומרים שאין שום סימן שהתשובה שלהם תהיה חיובית, ולא בטוח בכלל שתהיה בקרוב הזדמנות נוספת.
בסוף, ישראל הפציצה את הבית – שבו לא שהו הבכירים. על פי המידע שיש בישראל: הבכירים היו במרחק קצר מהמקום שבו נפל החימוש. זאת הסיבה שמאבטחים וקרובי משפחה נהרגו, וככל הנראה בכירי חמאס – חלקם – נפצעו בלבד.
אם ה לא ישמור עיר שוא שקד שומר