ח"כ יולי אדלשטיין, מי שעמד בשנים האחרונות בחזית קידום רפורמת הגיוס, תקף את הנוסח החדשה בחריפות: "זה איננו חוק גיוס. אחרי המחדל הנורא של 7 באוקטובר הבטחנו שהמציאות תשתנה. החוק המוצע לא עונה על צרכי צה״ל בשום צורה – זה פלסטר פוליטי. ניאבק עד הסוף למען חוק גיוס אמיתי."
גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף בחריפות וטען כי החוק מעניק תקציבים מיידיים לחרדים בעוד סוגיית הגיוס נדחית: "המשמעות המעשית: כל הכסף עובר עכשיו, על גיוס אולי ידברו עוד שנה וחצי."
לפיד כינה את ההצעה "חוק השתמטות", והבהיר: "לא ניתן לחרפה האנטי־ציונית הזו לעבור."
ח"כ משה סעדה (הליכוד) הצטרף למתנגדים: "אין בחוק הזה בשורה ללוחמים. יש מחסור של 7,000 לוחמים – והיעד לגיוס לוחמים הוא אפס".
לעמדותיהם מצטרפת סגנית שר החוץ, ח"כ שרן השכל, שהכריזה כי תצביע נגד, וטענה: "החוק פוגע בלכידות החברתית ובמורל הלוחמים. זהו ניסיון פוליטי, לא פתרון ביטחוני."
הביקורת לא הסתיימה שם. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר: "זהו החוק הכי אנטי־ציוני שחוקק בתולדות המדינה. המשמעות – מילואימניקים יעשו 100–120 ימי מילואים בשנה. לא ניתן לזה לעבור."
גם השר לשעבר גדי אייזנקוט תקף במילים חריפות: "הצעת חוק ההשתמטות היא חרפה לאומית. במקום לחזק את צה״ל, החוק מרחיק את החרדים משירות צבאי ומבדיל בין דם לדם."
מפלגות "ישראל ביתנו", "המילואימניקים" ומספר ח"כים מהציונות הדתית הביעו הסתייגויות דומות.
ח"כ דן אילוז הצהיר כי לא יתמוך בחוק ללא סנקציות אישיות משמעותיות. ח"כ משה סעדה הודיע שאין בו "אמירה ערכית".
סגנית השר שרן השכל כבר הודיעה שתצביע נגד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי "לא בטוח שיתמוך בחוק" וקרא לבחון אותו מחדש. גם סיעת הציונות הדתית ממתינה לניסוח סופי: "נצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר."
במצב זה, נתניהו אינו נהנה מרוב בטוח להעברת החוק – אפילו לפני ההתנגדות הצפויה של האופוזיציה.
העמדה החרדית: ההכרעה תעבור למועצת גדולי התורה
במפלגות החרדיות נמנעו מהבעת תמיכה בנוסח. יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף מסר: "נציג את הטיוטה בפני מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א. עמדתנו ברורה – מתווה שישמור על עולם התורה, ללא כל סנקציות על לומדי התורה."
לפי גורמים בקואליציה, ללא גיבוי של הרבנים – החוק כלל לא יובא להצבעה.
מה עם כל הצפונבונים שסתם לא מתגייסים? למה זה לא מטריד את 'אבירי השוויון'?