במערכת הביטחון מעריכים כי צה"ל הצליח לאתר ולהשמיד עד כה כ־50% בלבד ממנהרות הטרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי במרחב שבין גבול רצועת עזה ל"קו הצהוב" – אזור הנתון לשליטה צבאית גבוהה של ישראל. מדובר בנתון שמוגדר בצה"ל כמדאיג, נוכח ההשקעה רבת־השנים של ארגוני הטרור בתשתיות התת־קרקע.
בעקבות ההערכות, הנחה שר הביטחון ישראל כ"ץ להאיץ את פעילות האיתור וההשמדה, תוך תגבור משמעותי של כוחות ההנדסה, הפעלת כלי צמ"ה כבדים והרחבת העבודה למשמרות מסביב לשעון. בשיחות סגורות הבהיר השר כי היעד ברור: חיסול מוחלט של מערך המנהרות ברצועה.
בפיקוד הדרום, בראשות האלוף יניב עשור, הגבירו בתקופה האחרונה את היקף הפעילות, בין היתר באמצעות קידוחים מקבילים במספר דו־ספרתי באותו מרחב, שילוב מאמץ מודיעיני אינטנסיבי, חקירות שטח וסריקות לאיתור פתחי מנהרות ומיפוי מדויק שלהן.
במקביל, צה"ל משלב שיטות השמדה מגוונות: אמצעי חבלה, קריסת תוואים תת־קרקעיים והזרמת חומרים מתקשים שמונעים שימוש חוזר במנהרות. גורמי הנדסה מציינים כי השיטה החדשה מקצרת לוחות זמנים, מפחיתה סיכון לכוחות ומייעלת את קצב הפעולה.
גורמים אמריקאים מפיקוד המרכז של צבא ארה"ב, שנחשפו לנתונים המודיעיניים ולממדי התשתיות, הביעו תדהמה מהיקף המנהרות שנבנו לאורך כשני עשורים. לדברי אחד הקצינים הבכירים, מדובר באיום מהחמורים שנחשף אליהם בזירות לחימה מודרניות.
במערכת הביטחון מדגישים כי רשת המנהרות בעזה אינה אחידה: חלקה טקטית, חלקה מבצעית וחלקה אסטרטגית. במרחב פילדלפי, למשל, פעלו בעבר "צירי אוטוסטרדה" תת־קרקעיים ששימשו להברחת אמצעי לחימה, תחמושת וחומרי נפץ מסיני. צירים אלו נוטרלו, אך בישראל מבהירים: האתגר כעת הוא לוודא שמערך כזה לא ישוקם שוב.
