טענות חריגות מחוץ לאיראן: בדיקות לגבי אמצעים לא קונבנציונליים בדיכוי המחאות

גל הדיווחים על אופן דיכוי המחאות באיראן מקבל בימים האחרונים תפנית מטרידה, בעקבות פרסום בריטי המצביע על אפשרות לשימוש באמצעים שאינם שגרתיים נגד מפגינים. לפי הפרסום, קיימת בדיקה האם במהלך פיזור הפגנות הופצו חומרים מסוכנים שגרמו לפגיעות קשות, שחלקן התגלו רק זמן מה לאחר האירועים עצמם.

המידע פורסם על בסיס מסמך פנימי שהוצג בבריטניה, ואשר מתאר – כך נטען – תבנית פעולה חריגה של כוחות הביטחון האיראניים. על פי המסמך, במספר מוקדים במדינה דווח על תסמינים חריפים בקרב מפגינים לאחר עימותים עם כוחות המשטר, תסמינים שאינם תואמים שימוש באמצעי פיזור הפגנות מוכרים בלבד.

במקביל לפרסום זה, הופיעו ברשתות החברתיות סרטונים שתפסו את תשומת לבם של גופי מעקב בינלאומיים. בתיעוד, שצולם באחת הערים במזרח איראן, נראים אנשי ביטחון כשהם מצוידים באמצעי מיגון מתקדמים – מסכות ייעודיות וחליפות הגנה – במהלך פעילות בשטח פתוח. הופעת הציוד עוררה תהיות בנוגע לאופי החומרים שמהם נדרשו להתגונן.

גורמים מערביים מדגישים כי בשלב זה אין קביעה חד-משמעית או הוכחה רשמית לכך שהופעל נשק כימי או חומר האסור על פי הדין הבינלאומי. יחד עם זאת, עצם קיומם של דיווחים עקביים, בצירוף תיעוד חריג והצטברות עדויות על פגיעות מאוחרות, מציבים סימני שאלה כבדים סביב אופן ההתמודדות של המשטר עם המחאה.

החשש המרכזי הוא מפני טשטוש מכוון: שימוש באמצעים שקשה לאתר את מקורם או להוכיח את הפעלתם בזמן אמת, במיוחד כאשר הגישה למידע מתוך איראן מוגבלת בשל חסימות תקשורת והגבלות חמורות על עיתונאים וארגוני זכויות אדם.

אם החשדות יתבררו כנכונים, המשמעות עשויה להיות חמורה – לא רק מבחינת המחאה הפנימית באיראן, אלא גם בהיבט הבינלאומי, שכן מדובר בפגיעה נוספת בנורמות בסיסיות של התנהלות משטרית כלפי אזרחים. בשלב זה, הקהילה הבינלאומית עוקבת מקרוב, אך נמנעת מהצהרות פומביות חדות כל עוד אין ממצאים מאומתים.