צו איסור שימוש שהוצא נגד בית פרטי ביישוב סביון, בטענה כי מתקיימות בו תפילות ופעילות דתית בעלת אופי ציבורי, בוטל בשלב זה בהחלטת בית המשפט המחוזי מרכז–לוד. בית המשפט קבע כי לא ניתן לאסור קיום תפילות בבית מגורים ללא בירור מעמיק של טיב השימוש במקום, והחזיר את הדיון לבית משפט השלום.
ההליך נסב סביב ביתו של הרב שמואל ביסטריצקי, אשר נגדו הוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק צו איסור שימוש, בטענה כי הבית משמש כ“בית חב״ד” וכמקום לפעילות דתית ציבורית קבועה, בעיקר בסופי שבוע – שימוש שלטענת הוועדה אינו תואם את ייעוד המקרקעין למגורים.
מנגד טען הרב ביסטריצקי כי מדובר בבית מגורים פרטי, בו הוא מתגורר עם משפחתו, וכי אין במקום בית כנסת, אין תפילות קבועות, ואין כל סממן ציבורי חיצוני. לדבריו, הפעילות בבית כוללת קבלת תושבים לייעוץ דתי והלכתי, פגישות אישיות, אירוח אורחים ומפגשים בעלי אופי דתי-חברתי, ולעיתים גם תפילות – אך לא באופן קבוע ולא כבית כנסת פתוח לציבור.
במסגרת הערעור נטען כי הצו הוצא מבלי שנערך דיון הוכחות בשאלה המרכזית: האם אכן מדובר בשימוש חורג או אסור לפי דיני התכנון והבנייה. עוד טען בא כוחו של הרב כי הוועדה המקומית צירפה לערעור תמונות וראיות חדשות, ללא בקשת רשות וללא תצהיר, בניגוד לכללים.
בית המשפט קיבל את הטענה בעניין הראיות, והשופט רון סולקין הורה להוציא את התמונות מתיק בית המשפט. בהחלטתו ציין כי לא היה מקום לצרפן ללא בקשה מסודרת וללא פירוט מקורן והקשרן. מנגד, מסמך רשמי שהוגש מטעם היועץ המשפטי של המועצה נותר בתיק.
בסיכומו של שלב זה, ובהסכמת הצדדים, הוחלט להשיב את התיק לדיון לגופו בבית משפט השלום, תוך איחוד הדיון בערעור עם הבקשה לעיכוב ביצוע. עד לקיום הדיון המהותי, הותר המשך קיום התפילות בבית.
הדיון הצפוי צפוי לעסוק בשאלה העקרונית האם קיום פעילות דתית ותפילות מזדמנות בבית מגורים פרטי מהווה שימוש חורג האסור בדין – והאם ניתן להטיל צו איסור שימוש כה חמור ללא בירור עובדתי מלא.
רישעות.