אברהם אברהם ויאמר הנני: בן העלייה האברך החשוב הרה״ג רבי אברהם ויטלר זצ״ל

ירושלים ליוותה אמש (שלישי) למנוחות את בן העלייה, האברך החשוב ומבקש הדעת, הרה״ג רבי אברהם ויטלר זצ״ל משכונת גבעת המבתר, אשר השיב את נשמתו ליוצרה בגיל 43 בלבד, לאחר חמש וחצי שנות ייסורים קשים ומרים, אותם קיבל באהבה ובדומיה.

רבי אברהם זצ״ל נולד בעיר גייטסהד שבאנגליה לאביו יבלחט״א הגאון הצדיק הנודע רבי יהודה לייב ויטלר, מגדולי מרביצי התורה שבאנגליה. כבר בצעירותו גלה למקום תורה, תחילה לישיבת פסאיק בארצות הברית, שם קנה תורה מרבו הגר״מ שטרן, ולאחר מכן המשיך ללמוד בישיבת פוניבז’ בבני ברק.

בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם רעייתו מרת איידל שתחי’, בתו של הגאון רבי שמאי הלוי שליידר, ר״מ בישיבת תורת חיים. לאחר נישואיו למד בישיבת בריסק אצל ראש הישיבה הגרא״י הלוי סולובייצ’יק, וקבע את משכנו בשכונת גבעת המבתר בירושלים, שם נמנה עם חשובי האברכים.

קרוב לעשרים שנה שקד על תלמודו בכולל של גאון המחשבה הגאון רבי משה שפירא זצ״ל, ממנו קיבל רבות ונתעלה במעלות התורה. היה בקי עצום בכל חלקי התורה ומכמניה, ובעל הבנה עמוקה וחדירה.

לצד עיונו בתלמוד ובהלכה, זכה רבי אברהם זצ״ל ליגע ולהעמיק גם בחלקי המחשבה ותורת הנסתר. בהיותו מבקש ה’ ותאב דעת, קבע את לימודו בתורתם של גאוני הדורות הקודמים, ובהם הגה״ק רבי נפתלי הירץ מיפו, הרמ״מ משקלאוב, הרמ״ד וואלי, האדמו״ר בעל “מגן אבות” מקאפוסט ועוד. הוא השקיע רבות בלימוד תורתם – תחום שבו מעטים עוסקים – ואף החל בחיבור מקיף בתורת הרמ״מ משקלאוב, חיבור שלא זכה להשלימו.

פרק מיוחד בחייו החל עם גילוי המחלה הקשה לפני חמש וחצי שנים. אלו היו שנים של ייסורי גוף ונפש קשים מנשוא, אך דווקא בהן נתגלתה במלוא הדרה עוצמת אישיותו וטוהר מידותיו. כל אותן שנים היה שגור על לשונו כי הלוואי שכל ייסוריו יהיו לטובת הכלל ולהחשת הגאולה. במקביל, התעצם בעמלו בתורה במסירות נפש נדירה, ואף בשנה האחרונה, כאשר ניטלה ממנו היכולת לקרוא, המשיך להתייגע בהבנה ובעמל פנימי בתורה הקדושה.

כל ימיו, וביתר שאת מאז פרוץ מחלתו, לא נתאווה אלא לדעת את ה’ בלבד. לא הייתה בליבו משאלה אחרת מלבד ש“תמלא הארץ דעה את ה’”.

עבודת התפילה שלו הייתה פרק בפני עצמו. תפילותיו נשפכו כמים לפני בוראו, בשיחה אישית ועמוקה שנמשכה שעות על גבי שעות. תפילת מנחה ביום רגיל אצלו נדמתה כתפילת נעילה. חיבה מיוחדת הייתה לו לקבר שמואל הנביא, שם היה מרבה להעתיר בתפילה וחש קשר פנימי עמוק למקום.

בשבועות האחרונים נחלש מאוד, אך גם אז השתדל בכל כוחו להאיר פנים לסובביו, והודה לרעייתו ולמשפחתו על מסירותם ותמיכתם.

ביום שלישי השיב את נשמתו ליוצרה, והוא מותיר אחריו את אביו הגאון הצדיק רבי יהודה לייב ויטלר, את אמו הרבנית, את רעייתו, חמיו הגאון רבי שמאי הלוי שליידר ורעייתו הרבנית, אחים ואחיות, גיסים וגיסות, ושישה ילדים רכים – אותם לא זכה להוליך לחופה.

הלווייתו יצאה מבית הלוויות שמגר בירושלים להר המנוחות, שם נטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.