מכה נוספת לחקיקה שנועדה להקפיא את מעצרי בני הישיבות למשך מספר חודשים. הלשכה המשפטית של הכנסת הגישה היום (ראשון) לבית המשפט העליון את תגובתה לעתירות נגד חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 28 – הוראת שעה), העוסק בהקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה פלילית נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות ביטחון.
בניגוד לעמדת הממשלה, כתב התשובה של הכנסת אינו מגן באופן מלא על החוק, אלא מציג ביקורת חריפה על הליך חקיקתו וקובע כי נפל בו פגם מהותי.
"נושא חדש" שלא עבר את הליך החקיקה
הטענה המרכזית של הלשכה המשפטית היא שחוק הקפאת המעצרים אינו מהווה המשך להצעת חוק הגיוס שעליה הוחל דין הרציפות, אלא עוסק בנושא שונה לחלוטין.
לטענת הייעוץ המשפטי לכנסת, הצעת החוק המקורית עסקה בהסדר כולל של גיוס תלמידי הישיבות, שכלל יעדי גיוס, מנגנוני פיקוח ואכיפה, סנקציות אישיות ומוסדיות, שלילת הטבות והרחבת מסלולי השירות המותאמים.
לעומת זאת, החוק שאושר בסופו של דבר עוסק כמעט אך ורק בהקפאת האכיפה הפלילית כלפי תלמידי ישיבות, מבלי לכלול את רכיבי הליבה שנדונו במשך חודשים בוועדת החוץ והביטחון.
משום כך קובעת הלשכה המשפטית כי מדובר ב"נושא חדש" כהגדרתו בתקנון הכנסת, שהיה מחייב פתיחת הליך חקיקה חדש ומלא, ולא ניתן היה לאשרו במסגרת דין הרציפות. בסיכום המסמך נאמר כי החוק נחקק בהליך שאינו תואם את תקנון הכנסת ואת הוראות חוק-יסוד: הכנסת.
עשרות דיונים – אך ההסדר שאושר שונה לחלוטין
בכתב התשובה מתואר כי ועדת החוץ והביטחון קיימה במשך למעלה משנה עשרות רבות של דיונים, בהשתתפות חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, נציגי צה"ל, משרד הביטחון, משרדי הממשלה, גורמי מקצוע וארגוני חברה אזרחית.
במסגרת אותם דיונים נדונו צורכי כוח האדם של צה"ל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", יעדי הגיוס, יכולת הקליטה של הצבא, מנגנוני האכיפה, השירות האזרחי, שלילת הטבות, הפחתת תקציבי ישיבות, התאמת השירות לציבור החרדי ועוד.
לדברי הכנסת, לאחר כל אותם דיונים גובש מתווה מקיף, אולם לבסוף נזנח כולו והוחלף בהוראת שעה מצומצמת שאושרה בתוך כשבועיים בלבד.
התעלמות מעמדת מערכת הביטחון
הלשכה המשפטית מדגישה כי המתווה שגובש בוועדת החוץ והביטחון התבסס על הצורך הביטחוני שנוצר לאחר הטבח בעוטף עזה ותחילתה של המלחמה.
לפי המסמך, בעקבות המלחמה הוסט מרכז הכובד של החקיקה להגדלה משמעותית של מספר המתגייסים, להעלאת יעדי הגיוס, לקביעת מנגנוני אכיפה אפקטיביים ולהקמת מסלולי שירות מותאמים.
לעומת זאת, החוק שאושר לבסוף אינו נותן מענה לצורכי כוח האדם שעליהם הצביעה מערכת הביטחון, ואף עומד בסתירה לעמדת צה"ל באשר לחשיבות המשך האכיפה הפלילית כלפי משתמטים.
מנגנוני האכיפה נעלמו
אחת הטענות המרכזיות במסמך היא שהוראת השעה הותירה מחוץ לחוק כמעט את כל מנגנוני האכיפה שנדונו במהלך עבודת הוועדה.
בין היתר מציינת הלשכה המשפטית כי החוק שאושר אינו כולל:
- יעדי גיוס.
- מנגנוני פיקוח מספקים.
- סנקציות אישיות.
- שלילת הטבות.
- הפחתת תקציבי ישיבות במקרה של אי-עמידה ביעדים.
כתוצאה מכך, לתפיסתם, נוצר מצב שבו מוקפאת האכיפה הפלילית כלפי תלמידי הישיבות, אך ללא יצירת מנגנונים חלופיים שנועדו לעודד גיוס.
סטנדרט חקיקה גבוה – שלא מולא
הלשכה המשפטית מזכירה כי עוד בתחילת הליך החקיקה הזהירה היועצת המשפטית לכנסת כי לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" ושינוי צורכי הביטחון, נדרש הליך חקיקה מוקפד במיוחד.
עוד צוין כי החלפת יו"ר ועדת החוץ והביטחון במהלך הדיונים יצרה קושי נוסף, אולם ניתן היה להתגבר עליו באמצעות דיונים מעמיקים וגיבוש הסדר כולל ומאוזן.
לדברי הלשכה המשפטית, בסופו של דבר ההליך לא עמד באותו רף גבוה שנדרש, שכן ההסדר המקיף שנדון הוחלף בחוק נקודתי ומצומצם.
מסקנת הייעוץ המשפטי לכנסת
בסיכום כתב התשובה קובעת הלשכה המשפטית של הכנסת כי קיימים שני פגמים מרכזיים בהליך החקיקה: ראשית, החוק עוסק ב"נושא חדש" שלא עבר את מסלול החקיקה הנדרש; ושנית, ההליך כולו לא עמד בסטנדרט הגבוה שנדרש בנסיבות העניין, במיוחד לאחר השינוי הדרמטי במציאות הביטחונית מאז פרוץ המלחמה.
לפיכך סבורה הלשכה המשפטית כי "צינור הרציפות" שבאמצעותו ביקשה הכנסת לקדם את החוק "נקטע", וכי מדובר בפגם היורד לשורש הליך החקיקה.
