המתווה האיראני החדש: דחיית המשא ומתן הגרעיני ב-30 יום.
התגובה המפורטת שהעבירה איראן לממשל האמריקני חושפת אסטרטגיה של הפרדת כוחות ודחיית הקץ בכל הנוגע לפרויקט הגרעין.
טהרן בחרה שלא לספק התחייבויות מוקדמות לגבי גורל מאגרי האורניום המועשר שברשותה, ובמקום זאת היא מציעה מתווה שלבים שבו הדיונים על תוכנית הגרעין יחלו רק בעוד חודש ימים.
לפי ההצעה, חלון הזמן הזה ינוצל ליישום שורה של תנאים מקדימים שיבטיחו את יציבות המשטר והכלכלה האיראנית עוד לפני שתונח על השולחן ויתור כלשהו בתחום הגרעיני.
האיראנים מציבים רשימה ארוכה של דרישות כתנאי לפתיחת מצר הורמוז ולהרגעת הזירה הימית.
הדרישה המרכזית כוללת סיום מיידי של המלחמה בכל החזיתות, כאשר הפסקת האש בלבנון מוגדרת כנקודה קריטית עבורם.
במקביל, איראן דורשת את הסרת המצור הימי על נמליה והסרה מלאה של הסנקציות הכלכליות, בדגש על ייצוא הנפט.
חלק בלתי נפרד מהדרישה כולל גם את שחרור כל הנכסים האיראניים הקפואים ברחבי העולם והעברתם לידי הבנק המרכזי בטהרן כחלק מהבנות ראשוניות.
בכל הנוגע למאגרי האורניום, איראן מציגה עמדה מורכבת שנועדה לשמר את הישגיה המדעיים.
היא מביעה נכונות עקרונית לדלל חלק מהחומר לרמה נמוכה יותר או להעביר את היתר למשמורת במדינה שלישית, אך מתנה זאת בערבויות משפטיות מחמירות.
טהרן דורשת התחייבות שהאורניום יוחזר לרשותה באופן מיידי אם המשא ומתן יקרוס או אם ארצות הברית תחליט לפרוש מההסכמים בעתיד. דרישה זו נועדה למנוע מצב שבו איראן נותרת ללא החומר המועשר וללא הסכם תקף.
לצד הנכונות לדיון דחוי, איראן מבהירה כי ישנם נושאים שאינם עומדים לדיון מבחינתה.
היא מסרבת בתוקף לכל הצעה הכוללת פירוק פיזי של מתקני הגרעין הקיימים ומביעה נכונות להקפאת העשרה לתקופה קצרה בלבד, הרחוקה מאוד מהדרישה האמריקנית להקפאה של עשרים שנה.
בנוסף, טהרן דורשת הכרה בזכותה לנהל את התנועה במצר הורמוז ולקבל ערבויות פוליטיות לכך שלא תותקף בשנית, תוך שהיא מנסה לעגן את מעמדה כמעצמה אזורית השולטת בנתיבי השיט הקריטיים.
פצצת אטום וגמור את אירן