קהל רב מסלתה ומשמנה של עיה"ק ירושלים ומחוצה לה ליוו ביום ראשון למנוחת עולמים את הגאון החסיד האי ספרא וסייפא צנא מלא ספרא, איש חזון המעש וענק הרוח הגה"ח רבי יצחק מנחם מענדיל גרליץ זצ"ל אשר במשך גבורות שמונים שנותיו זכה וזיכה את הרבים בהוצאה לאור של קרוב לשבעים ספרים בכל מקצועות התורה היראה והחסידות, אשר נעשה לחם חוקם של מלכי רבנן וצורבים בני תורה, וגדלו חונכו עליהם ילדי ישראל צאן קדשים. מההדרת ספרי ראשונים וגדולי האחרונים ומאורי הדורות זצוק"ל ועריכת ספרי ראשי הישיבות וגדולי התורה. ועד לספרי תולדות הצדיקים ומאורי החסידות.
מתולדותיו:
הגה"ח המנוח זצ"ל נולד ביום ב' באב תש"ב לאביו הרה"ח רבי דוד צבי ע"ה מזקני וחשובי חסידי סטריקוב נו"נ הגה"ק רבי צבי הירש מייזליש זצ"ל בעל ה'מספר צבאם' והגה"ק רבי יצחק מייזליש בעל ה'זר זהב' מתלמידי המגיד ממעזריטש ולאמו מרת רחל ע"ה בת יחידה להרה"צ המקובל רבי חיים גוטליב זצ"ל נו"נ הגה"ק רבי חיים יוסף גוטליב זצ"ל אבדק"ק סטראפקוב.
הברית היה בתשעה באב ונקרא ע"ש האדמוה"ז רבי אלימלך מנחם מענדיל מסטריקוב זיע"א והוסיפו לו יצחק ע"ש החוזה מלובלין זי"ע אשר יו"ד שלו חל בת"ב.
בילדותו ניכרו בו כשרונותיו הברוכים ובלמדו בת"ת 'עץ חיים' אצל בעל ה'דרכי דוד' ובעל ה'גידולי שמואל' זכה לקירבה יתירה מהם. לאחר מכן נכנס לישיבה שם התחבב ביותר על רבותיו בתוכם מרנן הגרא"ז מלצר, הגר"א קוטלר והגרא"י זלזניק זצללה"ה.
כן היה מקורב מאוד להראב"ד מרן הגרי"י פישר זצללה"ה אותו החשיב לרבו המובהק ולימים אף העניק לו הסכמתו הנלהבת על ספרו 'ברכת החמה כהלכתה' כשהוא מוסיף לו הערותיו ונופך משלו והדפיסו אח"כ בספרו 'אבן ישראל'.
בזמן אלול נכנס ללמוד בישיבת 'סלבודקה' בבני ברק שם למד בחברותא עם הגאון המפורסם רבי נתן שולמן זצ"ל.
בימי בחרותו נתקרב אל הגה"צ רבי עמרם בלויא זצ"ל, ובהגיע לפרקו דברו בו נכבדות עד שלקח אותו לבתו לחתן הרה"צ רבי יוסף שיינבערגער זצ"ל רו"מ 'העדה החרדית'.
לאחר מכן המשיך ללמוד בכולל 'עץ חיים' ונתקשר מאוד שם עם הגאון רבי משה יהושע לנדוי זצ"ל מתלמידי מרן החזו"א עמו היה קשור בלב ונפש.
כן למד תקופה בכולל 'מאור התורה' בראשות הגאון רבי דוב סוקולובסקי זצ"ל שם הגה בשו"ע יו"ד וכשנתיים אחר נישואיו בשנת תשכ"ז הו"ל את ספרו הראשון הרשב"ץ עם הערותיו וזאת בהיותו בגיל הכ"ד.
בהמשך למד שם הלכות מילה וכן הלכות שחיטה. חבריו בכולל סיפרו כי היה תמיד חס על זמנו וסלד ביותר מהבטלה.
לימים הלך להיבחן על הל' שחיטה אצל הראב"ד הגאון רבי פנחס עפשטיין זצ"ל ואף נתן לו כתב סמיכה. המנוח זצ"ל זכה להתחבב מאוד אצל הגר"פ עפשטיין ואף למד אצלו העמדת הסכין ומרוב התפעלותו העניק לו במתנה את ספרו מנחה חריבה ואף שימש אצל בנו כסנדק תקופה קצרה לפני הסתלקותו.
בעודו אברך צעיר לימים נקרא ע"י הגר"ד יונגרייז זצ"ל ראב"ד העדה החרדית ומינהו להיות מפקח צוות השוחטים בועד הכשרות של העדה החרדית.
בהמשך הלך ללמוד הלכות מילה ואומנות המילה, וב"ה זכה למול מאות מילדי ישראל.
בשנת תשכ"ט החל לעסוק בכתיבת תולדות מרא דארעא ישראל מרן הגרי"ח זוננפלד זצ"ל יחד עם ידידו הגדול הגה"ח רבי יוסף משה סופר זצללה"ה אשר נלב"ע בזאת השנה ביוה"כ.
ספרו התקבל אז ביותר בבתי היראים לדבר ה'. מרן המנחת יצחק זי"ע לאחר שעלה לארה"ק לכהן כראב"ד שלח למסור לו שרק לאחר שקרא את ספרו היטיב להכיר את מערכות גדולי הדור ודמותו של הגרי"ח זוננפלד זצ"ל וכאות הוקרה העניק לו את ספרו שו"ת מנחת יצחק עם הקדשה אישית.
בד בבד המשיך את לימודיו בהתמדה. בשנת תשל"ז הוציא את ספרו חידושי המאירי על ב"מ עם הערות וביאוריו שם ניכר עוצם גדלותו בתורה.
בעידודו של הגרמ"י לנדא זצ"ל החל באותה תקופה בכתיבת ספרו הנודע 'ירושלים של מעלה' ה' חלקים לתולדות וקורות הישוב הישן וזקני וגדולי ירושלים, הגרמ"י לנדא אף אמר לו שהוא לוקח עליו אחריות על שאם יתבעוהו מן השמים שעסק בזה ולא בעסק התורה יאמר שהיה מן הצורך לדורות הבאים.
ספרו זה חדר ביותר בבתי ישראל. מרן הסטייפלר זי"ע אף התבטא לפני מנהלי תשב"ר שהספר מביא ליראת שמים. בימי השבעה בא אחד מגדולי הדיינים והעיד שראה את הקהילות יעקב קורא בספרו זה.
באותה תקופה המשיך לחבר ספרים לצעירי הצאן 'בדרכי אבותינו' ז' חלקים, 'בעקבות רבותינו' ד' חלקים וזאת לצד ועשרות ספרים לתולדות גדולי ומאורי ישראל והחסידות שהתקבלו בכל תפוצות ישראל כספרים המעוררים ליר"ש.
בשנת תש"מ יסד את מכון "אורייתא – אדרת" להאדרת ספרי ראשונים וכת"י מתהום הנשיה וגדולי האחרונים.
בשנת תשמ"ו זכה להוציא את ספרי הרשב"א ושו"ת הרשב"א עם גילויים נוראים של כת"י בש"ס ובהם כארבע מאות תשובות מהרשב"א שלא שזפתם עין.
על ספרו זה קיבל הסכמות נדירות מכל גדולי התורה והחסידות וביניהם מרנן: הגר"מ פינשטיין זצ"ל, הברכת משה מלעלוב, המנחת יצחק, הגרש"ז אויערבך, הגרא"מ שך, הגר"ש ואזנר, רבו כ"ק אדמו"ר מסטריקוב, הגר"ה פאדווה, הגרי"מ פינשטין, הגרי"י רודרמן, הגר"מ גיפטר, הגר"מ שטרן מדעבערצין ועוד שהוקירו והעריכו את עבודתו הכבירה והיצירה הפלאית לתועלת עולם התורה והישיבות.
כן זכה להו"ל רבות מתורת בית בריסק כמו חידושי הגר"ח על ג' בבות שהתקבל בהערצה בעולם התורה והישיבות. בשנת תשמ"א אף הו"ל 'הגדש"פ מבית לוי', ובערב פסח שלח לו מרן הסטייפלר זצ"ל שליח מיוחד להודות לו משום אל תמנע טוב מבעליו.
בשנת תשמ"א הו"ל את הספר 'ברכת החמה כהלכתה' ובשנת תשס"ח הו"ל את הספר במהדורה מורחבת.
כמו"כ זכה להו"ל את הספרים: חידושי הגרנ"ט השלם, קצות החושן עם הערות וביאורים שהתקבלו בחיבה ובהערצה מיוחדת בעולם התורה והישיבות.
כנדבך נוסף במכון אורייתא היה בית היוצר לעריכת ספרי גדולי תורה בתוכם חידושי מרן הגרמ"ש שפירא זצ"ל על הר"י מיגאש, ברכת כהן להגר"ש דויטש, משא בני קהת להגר"ש גרוס, ברית יעקב להגרי"ח סופר שליט"א ועוד ספרים רבים.
קשר מיוחד היה למנוח זצ"ל עם מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אשר שלח אליו את ספריו כאשר הגר"ע זצ"ל הראה לו חיבה נדירה בגין כך.
כן זכה לחביבות מיוחדת אצל רבו כ"ק מרן אדמו"ר מסטריקוב זצ"ל אשר אף נתן לו הסכמה נדירה על ספרו כאשר הם בין היחידות שהעניק בחייו.
לצד זאת היה ביתו פתוח תדיר לרווחה לבני הישיבות בהכנסת אורחים מופלגת כאשר על שולחנו סעדו בני ישיבות רבים שהתענגו למוצא דבריו וחידושיו בכל מכמני התורה והחסידות.
בשנתיים האחרונות נחלש המנוח זצ"ל מאוד מאז לקה בנגיף הקורונה, ולמרות זאת היה לו סדר קבוע עם בנו הג"ר רבי משולם זישא שליט"א בסדר עיון בסוגיות הש"ס. ביומו האחרון נחלש ביותר, ובמוצ"ש החזיר נשמתו ליוצרו.
הלוייתו:
בהלוויתו שיצא ביום א' בבוקר מביתו השתתפו המוני בני ירושלים בראשות גדולי התורה והחסידות. ראשון המספידים היה כ"ק אדמו"ר מסטריקוב שליט"א מירושלים אשר ציין את גודל האבידה לעם ישראל בהוסיפו שאין אנו חלושי הדעת יכולים להקיף את היבול שהשאיר המנוח אחריו ועל כך שהיה איש האשכולות כפשוטו.
הגאון רבי משה זארגער שליטא רב קהילת סאטמר אף הרחיב על כך שלמנוח היה חלק ונחלה בהעמדת דת על תילה והודה לו על שעזר לו בעריכת ספריו.
הגאון רבי זישא הורויץ שליט"א רב קהילות החסידים באלעד אמר בדבריו שהשאיר אחריו לעצמו 'זה ספר תולדות אדם' כאשר זכה וזיכה את העולם כולו בכשבעים ספרים.
הגאון רבי אברהם משה הלפרין שליט"א רב קהל חסידים ברמות ציין משמו שמכל עמלו שעמל בחייו, הנחת הגדול הוא שכל יוצ"ח צועדים בדרכי התורה והחסידות.
הגאון רבי יעקב אברהם כהן שליט"א רב שכ' רמת הצפון אמר בדבריו שעם ישראל חייב לו הכרת הטוב על ספריו ובמיוחד בגין הוצאת ספרי הראשונים והאדרת הקצות החושן והגדת בריסק ועוד שנהפכו לנחלת הכלל.
אחיו הג"ר אריה שליט"א ראש ישיבת מאה שערים ציין בכך שהיה ראש המשפחה ואת שמחתו גם בשנותיו האחרונות על כל דבר חידוש והגיגי בתורה וחסידות.
אחיו הג"ר אפרים גרליץ שליט"א מראשי ישיבת עמלה של תורה סיפר כי בתקופה האחרונה אמר לו שלמה לו חיים כאשר אינו יכול יותר להעלות יותר חידושיו על הכתב, ואף ביקש ממנו להתפלל שעוד יוכל להמשיך מפעליו.
בנו בכורו הג"ר משה שמעון שליט"א אמר בדבריו שכל בני המשפחה בתפלה שיזכו להוציא לאור את ספריו הרבים שהשאיר אחריו כמו המשך ספרי הרשב"א הגרנ"ט וחדושי הגר"ח מבריסק עה"ת, ושבודאי כל גדולי עולם אשר עסק וההדיר בחייו מקבלים עתה פניו בפני בי"ד של מעלה כמו הרשב"א, המאירי, הגרנ"ט, הקצות, הגרי"ח זוננפלד, הרבי זצ"ל ועוד.
יצוין, כי על יד מיטתו הונחו יותר משבעים ספריו אשר השאיר אחריו כמנהג החתם סופר והכתב סופר ועוד.
המנוח זצ"ל הותיר אחריו דור ישרים מבורך. בנו הג"ר משה שמעון שליט"א מתלמידיו הנאמנים של מרן הגרח"ק שליט"א, הג"ר משולם זישא שליט"א מח"ס תפילת רבים וצוהר לתיבה, הג"ר ירחמיאל שלמה שליט"א ראש כולל ספינקא בירושלים ובעל שערים המצויינים בהלכה, חתנו הג"ר רבי יעקב יהושע גולדמן שליט"א מתלמידי הגרא"י סאלוויציק שליט"א הג"ר נטע הופמן שליט"א מחשובי חסידי ויזניץ בית שמש ומחבר ספרים. הג"ר ישראל אלימלך גרליץ שליט"א מחבר ספרים חשובים, הג"ר אריה גרליץ שליט"א מו"ץ אחוזת ברכפלד, הג"ר חיים גרליץ שליט"א בורר לדיני ממונות. וכן את אלמנתו הרבנית תליט"א שעמדה לימינו כל שנותיו בעבודת הק'. ת.נ.צ.ב.ה.
בימי השבעה באו לנחם את בני המשפחה שיחי' קהל המוני בית ישראל בראשות גדולי ומאורי הדור ואישי ציבור, ובתוכם: הגה"צ רבי יעקב מאיר שכטר שליט"א, כ"ק מרן אדמו"ר מקרלין סטולין, כ"ק מרן אדמו"ר מסטריקוב שליט"א מירושלים, הגר"ב אדלר שליט"א, הגר"מ שפרן שליט"א, הגרי"ח סופר שליט"א, הגר"מ אייכלר שליט"א, הגר"נ נוסבוים אשר אף שימש כסנדק בברית שהתקיים לנכד המנוח זצ"ל בבית האבלים ונקרא הילד על שמו. הגרי"ש קנייבסקי שליט"א אשר הביא עמו מכתב תנחומיו נרגש מאביו מרן שר התורה שליט"א בו מציין כי הכיר את המנוח זצ"ל ומפעלות חייו. והגר"י אפרתי שליט"א. ועוד.
