'מי שעובד קשה, אין לו זמן לעשות כסף'
פתגם מוכר אבל די קשה להאמין באמת שבו.
כולנו חולמים על לעבוד פחות ולהרוויח יותר, כולנו מחפשים את המקום שאפשר להרוויח כסף בקלות, אבל עמוק בפנים קשה לנו להאמין שיש מציאות כזאת.
והאמת? שזה אפשרי! באמצעות הסרת הקשר בין עבודה לכסף, וחיבור בין תשואה לכסף.
תשואה = הרווח שאנחנו עושים על הכסף.
בפן הכלכלי, ארחיב בעז"ה על ההבדל המהותי שבהסרת הקשר בין עבודה לכסף וחיבור נכון בין תשואה לכסף.
כעת בערב שבת הגדול וערב פסח כשבכל רגע נתון יהודים מוציאים אלפי שקלים לכבוד החג אף שלעיתים אין הפרוטה מצויה, אספר סיפור שסופר אלפי פעמים ולכאורה תתקלו בו עוד עשרות פעמים בימים הקרובים, הסיפור מבהיר בצורה חד משמעית שיש כלים רוחניים ברורים להמצאת השפע והבאת תשואה לכסף.
היה זה בשלהי שנות ה-60 בתל אביב של לפני כיובל, באותם ימים היו לא מעט יהודים שלא הקפידו על אכילת מצה בחג הפסח.
אותם יהודים היו סרים לחנותו של סעיד אבולעפיה בנמל תל אביב, שם היו קונים פיתות בעיצומו של חג הפסח מאחר ולא היו מקומות אחרים שהיו מוכרים חמץ בחול המועד.
לבעל מפעל הנעליים ברחוב יפת סמוך למאפייה הרב שלמה זלמן שטאובר חרה הדבר מאוד, בכדי למנוע את הפעלתה של המאפייה בחג הפסח שהכשילה יהודים רבים, הגיע שטאובר לבעל המאפייה ובפיו הצעה מפתה, בעל חנות הנעליים שאל את בעליה של המאפייה כמה רווחיו מסתכמים בימי החג? והופתע לגלות כי הסכום נאמד בכעלות דירה ברחוב יפו של אותם ימים!
העובדה לא מנעה ממנו להציע את הצעתו, לפיה בעל המאפייה יסגור את חנותו בימי החג ובתמורה יקבל את מלוא הסכום מהרב שטאובר וכך יימנעו יהודים רבים מאכילת חמץ בחג הפסח.
סעיד נענה להצעה לאלתר ובימות החג לא הפעיל את החנות.
בשבוע הזה סבא עשה שיפוצים במאפייה ונהנה מהחופש, מספר נכדו של בעל המאפייה.
וכך היה כל שנה, בערב חג הפסח היה מגיע הרב שטאובר לפתח החנות ומשלשל בידי בעל המקום את סך הרווחים שהיו אמורים להיות אילו היה מפעיל את חנותו וכך היה מונע אכילת חמץ בידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות במשך שנים רבות.
לאחר שש שנים בהם פעל ההסדר בין בעלי החנויות, החליט סעיד בעל המאפייה להקדים את בואו של הרב שטאובר והגיע לחנות הנעליים שבבעלותו, שם הודיע לרב שטאובר כי החליט להפסיק את ההסדר הפיננסי בניהם, אך לא יפעיל את המאפייה בחג הפסח.
סבא אמר לרב, סיפר נכדו. שקיבלנו כזאת ברכה בשאר השנה בשל העובדה שאנו סוגרים בפסח שהוא ימשיך לסגור בפסח ללא תשלום, מאז אנו ממשיכים את המסורת.
לפני מספר שנים הגיע נכדו של הרב שטאובר למאפייה שלימים הפכה למסעדה פופולארית בנמל תל אביב והביא לנכדו של סעיד בעל המאפייה את ההסכם שהיה שמור עמו במהלך כל השנים שחלפו מאז ההסדר, וגם כהיום בעלי המאפיה מקפידים לסגור את המאפיה למשך חג הפסח.
בסיפור לעיל יש עידוד גדול לאנשי עסקים להאמין כי הצלחה ברכה ותשואה לא גרה אצל מי שעובד קשה, היא גרה אצל מי שעובד ישר והגון.
ובאותו עניין, כמו שהמפריש מעשרות מתעשר – הוא מוציא כסף ונכנס לו יותר!
זאת מציאות שהיא מנוגדת להגיון החשבונאי ובכל זאת נמצאת ונוכחת בעולם רוחני.
אמנם בתחילה קשה להאמין בזה אך ככל שאדם מצליח להרוויח יותר בעסקיו, קל להאמין כי ברכה בממון אינה קשורה למאמץ, התשואה והברכה קשורה בהתנהגות ובהנהגות האדם עם סביבתו.
שנזכה בסייעתא דשמיא לראות עין בעין גאולה שלמה, גאולה כללית וגאולה פרטית בעניין הפרנסה ובכל עניין.
שבת שלום וחג כשר ושמח,
צבי סילבר.
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן.




















