נשיא צרפת עמנואל מקרון ומנהיגת הימין הקיצוני מרין לה פן הגיעו לשני המקומות הראשונים בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות – והעפילו לסיבוב השני והמכריע שייערך בעוד שבועיים. מספירת הקולות עולה כי מקרון זכה ב-27.8% ולה פן ב-23.1%.
אמנם מקרון הקדים את לה פן בפער של 4.7%, נתון יפה יותר משצפו לו רבים מהסקרים, אבל בקרב הישיר ב-24 באפריל חוזים לו כעת חלקם יתרון של כ-2% בלבד, עמוק בטווח טעות הדגימה. כדי לא לאבד את השלטון יצטרך מקרון לשכנע המוני מצביעים, בראש ובראשונה מהשמאל, לתת לו את קולם ולחסום את דרכה של לה פן לארמון האליזה.
במערכות בחירות קודמות שבהן זכה הימין הקיצוני להישגים גדולים, הן במישור הארצי והן ברמה האזורית והמקומית, נהגו מצביעי הימין והשמאל המתון בצרפת להתאחד ולהקים מה שמכונה "חומה רפובליקנית" שתחסום את עליית הקיצונים לשלטון. אלא שהפעם המשימה הזו לא תהיה קלה: רבים בשמאל הצרפתי סולדים כעת ממקרון, שאמנם נבחר ב-2017 לנשיא בזכות מצע שהציג אותו כאיש מרכז, אך מאז נקט שורה של צעדים כלכליים וביטחוניים שנתפסו כימניים יותר.
במחנהו של מקרון הזהירו מסכנה של מהפך שלטוני, שיוביל את צרפת, לדבריהם, "לכיוון של אוטוקרטיה במדינה". מקורביו של מקרון מדגישים כי אף שלה פן דאגה למתן את מסריה, עמדותיה הקיצוניות נותרו בעינן.
מקרון דיבר בליל הבחירות בפני תומכיו, וקרא לצרפתים כולם לחסום את דרכו של הימין הקיצוני לשלטון. "אני קורא לכולם, כולל מי שלא הצביעו לי בסיבוב הראשון, להתאחד סביבנו. אני רוצה לשכנע את כל מי שנמנעו או הצביעו לקיצונים. אתם יכולים לסמוך עליי. אני מאמין בכולנו, בלי קשר למוצא או לאמונה". מקרון הגדיר את הרגע הפוליטי שבו נמצאת ארצו "רגע מכריע עבור צרפת ואירופה".
כמה מנהיגי שמאל וימין מתון שנחלו מפלות בסיבוב הראשון מיהרו לקרוא לתומכיהם להצביע בסיבוב השני למקרון כדי לחסום את דרכה של לה פן לנשיאות, אבל איש השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון, שהגיע למקום השלישי בסיבוב הראשון עם הישג מרשים של 22%, הסתפק רק בקריאה שלא להצביע ללה פן.
זמן קצר אחרי פרסום המדגמים התייצבה לה פן לנאום מול בוחריה, והבטיחה להגן על החלשים ו"להפוך את צרפת לעצמאית". לקול תשואות אוהדיה, שקראו "אנחנו ננצח! אנחנו ננצח!", הכריזה לה פן: "אין ספק שהעם הצרפתי רוצה לעשות בחירה בסיסית בין שני חזונות מנוגדים: אחד של פילוג, חוסר צדק ואי-סדר שנכפה על-ידי עמנואל מקרון לטובתה של קבוצה קטנה, והשני של התלכדות העם הצרפתי סביב צדק חברתי והגנה".
2 סיבובים ל-5 שנים
הממשלה הצרפתית מכהנת מתוקף החוקה הצרפתית החמישית של הרפובליקה הצרפתית, שנחקקה ב-1958. אופן הממשל הוא ייחודי, וקרוב להגדרת משטר דמוקרטי נשיאותי. הממשל בצרפת מחולק לשלוש רשויות: רשות מחוקקת, רשות מבצעת ורשות שופטת. נשיא המדינה – על פי חוקת הרפובליקה הצרפתית החמישית, עומד בראש המדינה הנשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות לתקופה של 5 שנים. תפקיד הנשיא לנהל את ענייני המדינה, לכרות בריתות, לפקד על הכוחות המזוינים של צרפת ולמנות ראש ממשלה. ראש ממשלת צרפת נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן.
הרשות המחוקקת בצרפת. הוא מורכב משני בתים: הבית התחתון – האספה הלאומית שמכילה כ-577 נציגים. מקום מושבה הוא ארמון בורבון. הבית העליון – הסנאט שמכיל כ-348 נציגים. מקום מושבו הוא ארמון לוקסמבורג. הכוח הפרלמנטרי בצרפת פחת מאז תום הרפובליקה הרביעית. לפי החוקה הצרפתית הממשלה הצרפתית אחראית כלפי הפרלמנט. שרי הממשלה לא חייבים להיות חברים במפלגה השלטת בפרלמנט, אך ברוב במקרים זהו המצב. בפועל הממשלות בצרפת יכולות להציע חקיקה לפרלמנט ובכך לרתום את כוחה של הרשות המחוקקת לביצוע מדיניותה.
נשיא הרפובליקה הצרפתית נבחר כאמור לתקופת כהונה בת 5 שנים בבחירות שיכולות להתפתח לשני סיבובים. על פי סעיף 7 בחוקת צרפת: אם אף מועמד לא השיג רוב מוחלט בהצבעת הסיבוב הראשון, נערך סיבוב שני שבועיים לאחר מכן בין 2 המועמדים שקיבלו את מירב הקולות.
מרכז וצעיר
מקרון, שהפך לנשיא כבר בגיל 39, הוא הנשיא הצעיר ביותר בתולדות הרפובליקה הצרפתית וראש המדינה הצרפתית הצעיר ביותר מאז נפוליאון בונפרטה. כבנקאי השקעות לשעבר, היה מקרון סגן מזכיר בארמון האליזה, ושימש כיועץ מיוחד לנשיא פרנסואה הולנד. הוא מונה לשר הכלכלה בממשלתו של מנואל ואלס בשנת 2014, ודחף לרפורמות לטובת המגזר העסקי.
באוגוסט 2016 התפטר מהממשלה על מנת להתמודד בבחירות לנשיאות צרפת. בנובמבר 2016 הכריז שירוץ כמועמד מטעם תנועת הרפובליקה בתנועה! שהוא הקים, הממוקמת במרכז המפה הפוליטית ודוגלת בדרך השלישית. הוא ניצח בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות צרפת 2017 את מרין לה פן, מועמדת החזית הלאומית, כשגרף 66.1% מהקולות וניצח ב-99 מחוזות צרפת מתוך 101.
מקרון רץ בבחירות אז. מאחוריו לא עמדה אף אחת מהמפלגות המסורתיות ולכן נקודת הפתיחה שלו במרוץ הייתה גרועה בהיעדר תשתיות, פעילים וקשרים עם גורמים מקומיים. גם כסף לא ממש היה למועמד העצמאי והפרשנים בצרפת טענו שאי אפשר לנצח בבחירות לארמון האליזה ללא כסף.
במהלך קמפיין הבחירות מתח מקרון ביקורת על התוכנית של יריבו פרנסואה פיון, איש מפלגת "הרפובליקנים" מהמרכז-ימין השמרני וראש ממשלה לשעבר, לקצץ ב-500 אלף משרות בשירות הציבורי ולקצץ במאה מיליארד אירו בהוצאות הציבוריות. הוא גם תקף את פיון על הערצתו את ראש ממשלת בריטניה המנוחה מרגרט תאצ'ר. "העתיד של צרפת איננו רפורמות בסגנון בריטי משנות השמונים", אמר מקרון.
מקרון מגדיר את עצמו "לא ימין ולא שמאל". את המדיניות הכלכלית-חברתית שלו יש מי שמכנים "מדיניות גם וגם" – גם להמריץ את הכלכלה וגם לרסן אותה, גם לבטל רגולציה וגם להקשיח חקיקה, בנושא השחיתות למשל.
בנושא הביטחוני הבטיח מקרון לגייס עוד עשרת אלפים שוטרים, להגדיל את תקציב הצבא, להקים יחידת מודיעין למלחמה בטרור – והציע להחזיר את שירות החובה בצרפת בעקבות מתקפות הטרור בשנים האחרונות.
קיצונית בת קיצונית
מארין לה פן, בת ה-53, היא בתו הצעירה של הפוליטיקאי ז'אן-מארי לה פן. היא נבחרה לנשיאת מפלגת החזית הלאומית (מאז שונה שם המפלגה ל"האיחוד הלאומי") ב-2011, ברוב של 67.65% מקולות חברי ועידת המפלגה, ובכך החליפה בתפקיד את אביה, שכיהן בו במשך 39 שנים ברציפות, מאז ייסד את המפלגה ב-1972. היא התמודדה בבחירות לנשיאות צרפת 2017 והפסידה בסיבוב השני לעמנואל מקרון.
בעברה של לה פן מספר התבטאויות שנויות במחלוקת, בעיקר אלו הנוגעות לפשעי מלחמה. כיום התקשורת מצביעה על ניסיונותיה לשפר את תדמיתה של המפלגה. לטענתה, "האיחוד הלאומי" עדיין מפלגה מנודה תקשורתית. לה פן עוררה מחלוקת במהלך נאום ב-2010. דבריה הופנו נגד חסימת רחובות וכיכרות ציבוריים ברחבי צרפת לתפילת המוסלמים. היא יצרה השוואה של הכיבוש הנאצי על חלקים בשטח הצרפתי, ועל כך כל התקשורת הפוליטית מתחה ביקורת חריפה. כמו כן, לה פן ידועה גם כמתנגדת להגירה, לגלובליזציה ולעניין האיחוד האירופי.
מארין לה פן יצרה הדים נוספים לאחר שתמכה בנאומו של ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון נגד שיטת המדיניות הרב-תרבותית. בנאום שנשא קמרון בוועידת הביטחון הבינלאומית במינכן הוא טען כי המדיניות הרב-תרבותית של בריטניה משנות ה-60 של המאה ה-20 נכשלה, ומדיניות כושלת זו גרמה לקיצונים אסלאמיים לפרוח בבריטניה. לה פן טענה כי קמרון מתקרב לימין הקיצוני, אך בתגובה מפלגתו של קמרון טענה כי לה פן לא הבינה כלל את נאומו.
לה פן מקורבת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נעזרת במסע הקמפיין שלה במימון מבנקים של אוליגרכים המקורבים לקרמלין, ותומכת ביציאה מוחלטת מנאט"ו, לצד יציאה מן האיחוד האירופי, תוך שיתוף פעולה עם רוסיה ואיראן לצד התרחקות ועצמאות מארצות הברית. למרות שלה פן ביקרה בחריפות את המלחמה באוקראינה, היא הבהירה כי רוסיה "תוכל להוות בת ברית לצרפת שוב", אם המלחמה תסתיים.
בשנת 2011, כשלה פן החליפה את אביה בראשות המפלגה, נוצר קרע עמוק בין השניים. המתיחות המשפחתית הגיעה לשיאה ב-2015, כשמרין הובילה את הדחתו של אביה מהמפלגה שאותה הקים אחרי התבטאות קשה שלפיה השואה הייתה "רק עוד אירוע במלחמת העולם השנייה".
מאז ההדחה של אביה, לה פן פעלה רבות כדי להרחיק את המפלגה מהימין הקיצוני וליצור תדמית מתונה יותר. בין השאר שינתה את שם המפלגה ל"איחוד הלאומי", וצמצמה את ההתמקדות שלה המפלגה בנושאי ההגירה. היא הדיחה חברים רבים אשר תמכו בגזענות, אנטישמיות, והקלה בעמדות של המפלגה בנושאים כגון תמיכה בעונש המוות.
הזווית הישראלית
גם אזרחי צרפת הנמצאים בישראל יכלו להשתתף בבחירות. בחיפה הצביעו 44.03% לעמנואל מקרון ו-40.75% לאריק זמור, מארין לה פן עם 4.42%, פקרס עם 3.44%, מלנשון עם 1.8%. בירושלים, אריק זמור – 44.1%, עמנואל מקרון – 36.3%, פקרס 7.6%. בתל אביב, אריק זמור 55.1%, עמנואל מקרון 30.28%, פקרס 5.9%, מארין לה פן 3.2%.
"ברור שהעדיפות של ממשלת ישראל ושל משרד החוץ היא לתמוך במוכר והבטוח, כלומר, ישראל רוצה שהנשיא המכהן מקרון ינצח שוב", אמר פרופסור דניס שרביט, ראש התכנית לתואר שני בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים, במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטה הפתוחה, "הוא נתפש בסך הכל כתומך בישראל ולעולם לא יפעיל עליה לחץ יוצא דופן מעבר למה שמקובל בין שתי בעלות ברית" הוא הוסיף.
לגבי מועמדת הימין הקיצוני לה פן, אמר שרביט כי ישראל לא תרוויח מניצחון שלה בבחירות. "עד היום ישראל שמרה על מדיניות של היעדר יחסים איתה, והיא מעולם לא הוזמנה לכאן באופן רשמי. עברה האנטישמי, ועברו של אביה, ז'אן-מארי לה פן, מייסד מפלגת הימין הרדיקלי 'החזית הלאומית', אינם דבר שישראל יכולה לשכוח", הוא הדגיש.
"לה פן היתה רוצה שישראל תכיר בה ותתן לה לגיטימציה בינלאומית, ובוודאי אם תיבחר, היא תחפש את ברכתה של ישראל", אמר שרביט, "אך ישראל תמיד הולכת בכיוון שמתווה הקהילה היהודית. זאת קהילה חזקה ונאמנה למדינה, וישראל מקשיבה לה. לאור העובדה שהקהילה היהודית תומכת במקרון, ישראל אינה מתכוונת לסטות מכך".
דניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת, מסכים. "מארין לה פן נמצאת בקטגוריה של מנהיגים פוליטיים שמוחרמים על ידי ישראל. גם היא וגם אביה מוחרמים בזירה הפוילטית הישראלית, מעולם לא ביקרו בישראל ולא הוזמנו לביקור רשמי" הוא אומר. יתרה מכך, "ל'חזית הלאומית' יש עבר אנטישמי מוגדר כולל תביעות בבתי משפט והרשעות", ובאופן כללי, "עוד חמש שנים של מקרון, שהיה בסך הכל נשיא ידידותי ונוח לישראל, זה הרבה יותר טוב", הוא הסביר.
באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני, מקרון תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים והביע את התנגדותו לתנועת החרם נגד ישראל (BDS). לה פן ממשיכה לתמוך בפגיעה בטקסים דתיים כגון צמצום האישור לביצוע ברית מילה. בראיון ל-i24NEWS ששודר בתחילת החודש, אמרה לה פן כי במקרה ותיבחר, היא תקדם איסור שחיטה כשרה בתוך צרפת, אך תאפשר ייבוא בשר כשר. לטענתה מדובר בשחיטה "לא הומאנית" כלפי החיה.
