יִשְׂמַח הָאָב בְּגַן עֵדֶן: השמחות שהתרחשו בקרב משפחות אסון מירון • מיוחד

לפני שנה בדיוק, ארבעים וחמישה קדושים הסתלקו לשמי מעלה בטרגדיה הנוראה שהתרחשה בהר מירון כאשר הם מותירים אחריהם משפחות, הורים, אחים וילדים כאובים ושבורים. במהלך השנה הזו התרחשו מספר שמחות במשפחות הרוגי אסון מירון כאשר הם חבקו בנים זכרים, כאשר על זה נאמר עוד בגמרא "נתרפאה המשפחה". הילדים שנולדו במהלך השנה הזו נולדו למציאות חיים מורכבת, ללא אבא, אך ללא ספק השמחה הכניסה רוח חיים במשפחות השבורות שמתאבלות יום יום על יקיריהן שכבר אינם בין החיים.

השמחה הראשונה התרחשה בתאריך ט' בסיון, פחות מחודש לאחר האסון המחריד כאשר אלמנתו של האברך הצעיר הרב החסיד רבי יוסף גרינבוים ילדה בן זכר. המנוח היה מחשובי פרחי חסידי ויז'ניץ בעיר חיפה והוא הלך לעולמו במהלך האסון הנורא כשהוא אך ורק בשנת העשרים ושתיים לחייו, טרגדיה קשה אשר הכתה בהלם כבד את כל מכריו וידידיו.

האלמנה הצעירה שנותרה ללא משען ומשענת חוותה את הטרגדיה בצורה קשה ונוראה, יום ולילה היא לא הצליחה לעכל את האסון הכבד אך אז הפציע אור חדש לחייה כאשר היא זכתה לחבוק בן זכר אשר הפיח רוח חיים, תקווה ושמחה בבית שרק לפני מספר שבועות ליווה את אביהם האהוב בדרכו האחרונה למנוחת עולמים.

השמחה השנייה בקרב משפחות אסון הר מירון התרחשה בתאריך כ"ג בטבת האחרון כאשר אלמנתו של הרב הגאון רבי אלעזר מרדכי גולדברג שנהרג באסון המחריד בהר מירון לבקרה בן זכר בשעה טובה ומוצלחת. מדובר היה בשמחה גדולה כאשר כולם אמרו שהנה מקוים במשפחה אמירת הגמרא ש"נתרפאה המשפחה".

המנוח שימש כמלמד בתלמוד תורה בעיר ביתר והוא היה איש אהוב ומוכר בעיר החרדית. כך לדוגמא במהלך ימי השבעה עלו המונים לנחם את המשפחה השבורה כאשר הם שחים בהתפעלות על מידותיו הנאצלות ועל הארת הפנים המיוחדת שהייתה לו כאשר הוא תמיד חייך ומנגד מעולם לא כעס או התרגז על אף בן אדם באשר הוא.

עין לא נותרה יבשה בשמחת הברית שנערכה בעיר ביתר כאשר הוענק לרך הנימול את השם “אלעזר מרדכי" על שם אביו שעלה לגנזי מרומים ביום שמחת ליבו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. באמירת הברכות כובד הדיין הגראי"ש שטיגליץ אשר בקול מרטיט קרא, "ישמח האב ביוצאי חלציו בגן עדן, ויקרא שמו בישראל אלעזר מרדכי בן הרב אלעזר מרדכי".

שמחה פורצת גבולות של ממש התרחשה בבית משפחת אנגלרד בירושלים, אשר האב משמש כראש כולל של חסידות באבוב בירושלים כשאר הוא חבק יחד עם רעייתו בן זכר בתאריך י"ב בכסלו האחרון. המשפחה ששיכלה שניים מבניה באסון המחריד בהר מירון חבקו בן זכר אשר הפיח בהם רוח חיים לאחר האסון הנורא.

ידיד המשפחה סיפר כי המשפחה הכאובה התרפאה מעט מהכאב שהולך עמם יום יום ושעה שעה לאחר שהם קברו את שני בניה האחים משה נתן נטע בן הארבע עשר ויהושע בן התשע בלבד אשר נמחצו למוות באסון הר מירון סמוך לציון התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי. במהלך הברית האב לא יכל לעצור את דמעותיו וקולו נשנק מבכי במשך דקות ארוכות כאשר הוא קרא את הברכה "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

גם במשפחת קירשבוים אשר קברו את בנם נחמן ז"ל התרחשה שמחה במהלך השנה החולפת כאשר הם חבקו בן זכר בחודש אדר א' האחרון. המשפחה המתגוררת בעיר בית שמש סיפרה כי מאז האסון אין להם יום ואין להם לילה, אך הילד החדש שנולד להם הפיח בהם רוח חיים חדשה, כזו שהכניסה בהם שמחה וחיות לאחר השבר הנורא בה הם נאלצו לקבור למנוחת עולמים את בנם האהוב.

במשפחת קרויס משכונת מאה שערים בירושלים אשר איבדו את אביהם רבי דוד ז"ל שהלך לעולמו באסון הנורא חגגו לפני חודשיים בלבד את שמחת הבר מצווה לבן היתום. בשמחה הגיעו אנשים רבים אשר ניסו לשמח את המשפחה לאחר השבר הנורא. גם האדמו"ר מתולדות אהרן הגיע למקום ובירך בחמימות רבה את הנער שיגדל ללא אב ומורה דרך.

מלבד הבר מצווה המשפחה אף חבקה בת לפני מספר חודשים דבר שהכניס שמחה עצומה במשפחה החסידית. גם במשפחת זקבך אשר האב הצעיר הלך לעולמו באסון הנורא הם חבקו בת חודשים ספורים פאר שהוא נספה בטרגדיה הנוראה.

כשאנו מנסים לשוחח מעט עם המשפחות השבורות אנו מגלים כי למרות רוח החיים שהפיך בהם השמחות האלה, הטרגדיה עדיין לא נשכחת. גם כעת, בחלוף שנה מהאסון הנורא, המשפחות השבורות מתקשות להתאושש והם אכולי געגוע וכמיהה לאב או לבן שהסתלק לגנזי מרומים בטרגדיה הקשה והכואבת.