הם היו זוג מאושר, הם התגוררו תחילה באודסה שבאוקראינה שם הם ידעו ימים יפים. הם מצאו פרנסה טובה והשקיעו את מירב כוחותיהם בחינוך הילדים בדרך התורה והמצוות. עם השנים הם החליטו לעשות עלייה ארצה ולחון את עפרה של המקום בו דרכו אבות האומה לפני שנות דור.
הם זכו לחבוק שלושה ילדים, שלושה ילדים שהכניסו אור לחיי ההורים המאושרים. הם השתקעו בשכונת בית וגן בירושלים אך עם הזמן הם נותרו עם פרנסה מועטת. האם הלכה לעבוד בסיוע לקשישים עד שביום בהיר אחד היא חשה כאבי גב עזים. בהוראת הרופא היא עזבה את העבודה ומני אז נשארה בבית, מצפה לישועה, מצפה לפרנסה.
היא הייתה אשת חסד במלוא מובן המילה אך לפני כשבע שנים היא חלתה במחלת ה"פרקינסון", ביום אחד היא הפכה לסיעודית, בקושי תפקדה, בקושי הצליחה להזיז את גופה. מצבה הידרדר במהירות והאב כמו הילדים נאלצו לעזוב את כל עיסוקיהם ולהשקיע את כוחותיהם בעזרה לאמא האהובה שנאנקה תחת היסורים הקשים, שלא נדע.
הקליקו כאן וסיעו למשפחה השבורה
במהלך השנים האלה היא עברה ניתוח מסובך שהיה אמור להשיב את תיפקודה כבתחילה, אך למרבה הצער הניתוח לא צלח. הילדים היו קטנים ממש כשהיא הייתה חולה. ילדים קטנים שרואים כיצד אמא הולכה וכלה, כיצד אמא זועקת מיסורים, כיצד האמא שלהם, האמא שהם כל-כך אוהבים כבר לא מתפקדת.
לפני כחודש היא זכתה לחתן את בנה הבכור, השמחה אז פרצה גבולות. היא ובעלה היו מאושרים שהנה היום הזה הגיע, אך אף אחד לא חלם שבעוד שלושה ימים בלבד היא תשיב את נשמתה ליוצרה. החתן שהיה בשיאם של שבעת ימי המשתה עודכן מאביו כי אמא האהובה, אמא שרק לפני רגע ליוותה אותו לחופה הסתלקה לבית עולמה.
ומאז שוד ושבר במשפחה, על כתפי האב רובצים חובות כבדים מתקופת המחלה, מהוצאות הנישואין וזה עוד בלי לחשב את הוצאות הנישואין של שתי הבנות שנותרו בבית ללא משען וללא משענת. שתי בנות יתומות שמתגעגעות לאמא, שרק רוצות לחבק אותה עוד פעם אחת.
הזעקה שלהם אמורה לפלח את הלב שלנו, אמורה לגרום לנו לסייע להם ממש עכשיו בכדי שהם יצליחו לשרוד את התקופה הקשה הזו שאמא הלכה ואיננה. הבית עומד לקרוס, האב שבור ורצוץ והילדות בוכות בכי תמרורים ללא הפסקה.
הקליקו כאן ועכשיו וסייעו להם שחלילה לא יקרסו בתהומות היגון והאנחה.
