"יש עדיין בתוכנו אודים מוצלים מאש שראו בעיניים כשהגוילין של ספרי התורה הועלו כאן באש ע"י המרצחים הנאצים ימ"ש. קורא אני לפניכם, נרעש ונרגש את דברי רבי חנינא בן תרדיון שלימד תורה בגלוי ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי השלטון הרומי כאחד מעשרה הרוגי מלכות שאת התיאור הכואב של הוצאתם להורג אנו מזכירים בתפילת יום הכיפורים; 'מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה, ומקהיל קהילות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבלי זמורות והציתו בהן את האור, והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו, כדי שלא תצא נשמתו מהרה. אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך? אמר לה: אלמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי, מי שמבקש עלבונה של ספר תורה הוא יבקש עלבוני. אמרו לו תלמידיו: רבי, מה אתה רואה? אמר להן: גוילין נשרפין ואותיות פורחות'. לאמור; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח.
"היום כ 80 שנה לאחר החורבן אני זוכים לראות את ה'אותיות פורחות באויר'; לראות את בית המדרש שעלה באש, בתפארתו, ובקהל עדת ישראל מבקשי ה' ותורתו בעצרות התעוררות לקראת הימים הנוראים הבעל"ט' – כך פתח הגאון רבי פנחס גולדשמידט נשיא 'ועידת רבני אירופה' שהגיע למסע חיזוק את עצרת ההתעוררות שהתקיימה ב'בית המדרש לרבנים' ע"ש רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל הפועל במבנה בית הכנסת 'בית ציון' בברלין. הגר"פ גולדשמידט נשא שיעור לאברכים ונשא דברים בשתי עצרות התעוררות שהתקיימו בבתי הכנסת של 'קהל עדת ישראל' בברלין.
בעצרות נשא דברים רב הקהילה חבר 'ועידת רבני אירופה' הרה"ג רבי דוד ראבערטס;
'אנו מלאי סיפוק מכך שיש כאן צימאון גדול לתורה. הקהילה הברלינאית היא קהילה ששומרת כשרות וטהרה, ובעז"ה ממשיכים לראות בכל יום ויום את פיתוחה ביסוסה ושגשוגה, אך לצערנו אנו רואים גם את כ-15,000 יהודים הגודשים ביום יום את רחובות ברלין, סטודנטים, מטיילים וסתם אנשי עסקים. הפעילות מולם היא שונה מההתנהלות הפנים קהילתית, רבים הם תינוקות שנשבו ועלינו מוטלת הזכות והחובה להתמיד בפעילות לקרבם לתורה והמאור שבה בע"ה יחזירם למוטב. אני מקווה שגם חומות שבלב ישראל יקרסו ונצליח להשיבם לתורה ולקרבם לעבודה".
בית המדרש לרבנים בברלין, והקהילה שלצידו נוסדו לפני קרוב למאה וחמישים שנה על ידי הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל. במשך שנות קיומו העמיד בית המדרש מאות תלמידים שרבים מהם נתמנו לרבנים ומרביצי תורה בקהילות ישראל. בית המדרש פעל עד ליל הבדולח.
לפני כשלוש עשרה שנים ביוזמת הגר"פ גולדשמידט, הקים סגן נשיא 'קרן לאודר' חבר 'ועידת רבני אירופה' הרב יהושע ספינר את הישיבה, כשבתוכה נפתח לימים גם בית המדרש לרבנים בברלין כמורשת והמסורת של בית המדרש כבעבר. מאז ייסודו מחדש העמיד בית המדרש עשרות בוגרים רבנים חרדים המכהנים בקודש בקהילות גרמניה ואירופה. בנשיאות בית המדרש עמד עד לא מכבר הגאון רבי חנוך הכהן ארנטרוי ראב"ד בית הדין דלונדון וגאב"ד אירופה (הזקוק לרפו"ש ולרחמי שמים – רבי חנוך הכהן בן בלימלא) כיום משמש כנשיא עמית של בית המדרש הגאון רבי משה מרדכי פרבשטיין ראש ישיבת חברון, המגיע רבות לבית המדרש למסירת שעורים בעיון בסוגיות הנלמדות ובהלכה, ולהכוונת פרחי הרבנים, הבוחן והמסמיך, ובמקביל אף מוסר מרחוק את שיעוריו תמידין כסדרן.
"קהל עדת ישראל" לצד "בית המדרש לרבנים" שבמרכז ברלין, שוכן במבנה בית כנסת 'בית ציון' ששלדו שרד את ליל הבדולח ושוקם באותנטיות מרהיבה באמצעות תמונת פנים אחת ששרדה בהשקעת עתק על ידי מר רונאלד לאודר. הקהילה ובית המדרש מהווים את מרכזה של הקהילה החרדית בברלין, בעיקר בעקבות הגירת רבים מיהודי ברית המועצות לשעבר לגרמניה בכלל וברלין בפרט, שם התקרבו לשורשיהם והיה צורך להקים ולבסס קהילה חרדית בדרך המסורה. מאז התרחבה הקהילה לצד מוסדות חינוך. גני ילדים בהם לומדים כמאה ועשרים ילדים, בית ספר בו מתחנכים מאות ילדים ונערים בדרך ישראל סבא. וארגון הקירוב – חוויה יהודית המפעיל בכל רחבי גרמניה מערכת למידה בחברותא ושיעורים על ידי צוותי מומחים בחלקם הגדול בוגרי בית המדרש לרבנים וכולל אברכים 'בית ציון'.
צילומים: יאן פלדמן
