כשאביו נפטר, הוא היה רק בן שנתיים, הילד השישי והאחרון מבין ילדי המשפחה. אבא שלו היה אבא חזק וגיבור, כמו כל האבות, הוא הרכיב אותו על הכתפיים ושימח אותו מאוד, אבל כשפצע מוזר החל להציק לו, אבא הלך לרופא שמיהר לשלוח אותו למיון.
משם זה רק התדרדר, סוגים שונים של אנטיביוטיקה הוחדרו לגופו עם אשכול שלם של שקיות עירוי. תרביות נלקחו לבדיקה דחופה, וכשהגיעה התשובה שמדובר בחיידק הטורף, הוא כבר היה מורדם ומונשם.
מאותה התרדמה, אבא מעולם לא התעורר, שעות לאחר מכן הוא כבר הוחזר הביתה, כשהוא עטוף בטלית. משם נלקח לבית עולמים, כשמהגוף הדומם והקר כשיש נפרדת אלמנה בוכיה, ולה שישה יתומים שאף אחד מהם עוד לא הגיע למצוות.
האם הגיבורה גידלה לבד את הילדים, הלבישה אותם והאכילה אותם, עשתה להם מסיבות בר מצווה ובת מצווה, ימי הולדת, חגים, חופשים. היא עבדה מצאת החמה ועד צאת הנשמה כדי שהם לא ירגישו ביתמות ובמחסור.
היו ארגונים שעזרו פה ושם, היתומים קיבלו מתנות מדי פעם וימי חוויה מעת לעת, בחגים הגיעו תלושים לרכישת בגדים, אבל את עיקר העול של חיי היום יום היא העמיסה על כתפיה, ואת החתונות של הילדים היא מימנה בכוחות עצמה.
חמישה ילדים היא הצליחה לחתן. חמישה יתומים שצעדו לחופה בלי אבא שילווה אותם, כשאמא צועדת מאחוריהם ודמעות חונקות את גרונה, משמחה, התרגשות וגם צער וגעגוע לאבא שלהם שנעלם ביום קודר.
עכשיו היא עומדת לחתן את הילד השישי, וכוחותיה כבר לא עומדים לה. היא נואשת לעזרה. בפעם הראשונה בחייה היא פונה מיוזמתה ומבקשת סיוע דחוף.
האם נוכל להשיב את פניה ריקם???
לחצו כאן כדי לתרום ל-22 יתומי תשרי, המתחתנים בימים אלו
גם סימי בת ה-20 זקוקה לעזרה דחופה. סימי לא אלמנה וגם לא יתומה, היא רווקה שעומדת להיהפך לנשואה בימים הקרובים, אבל מאחוריה מסכת תלאות שגם המבוגרים מבינינו לא 'זכו' לחוות, וטוב שכך.
היא גדלה בבית קשה מאוד. אמה צדיקה אמיתית, מסורה לילדים בכל לב ונפש, אבל אביה היה ההיפך הגמור. בכל פעם שהוא הגיע הביתה, זה היה גורם לדמעות של צער וכאב, כן כן, כאב פיזי מההתנהגות האלימה שלו. לפעמים הילדים הם שחוו את הכאב, סימי זוכרת את זה היטב כמי שהיתה הבת הבכורה בבית. בדרך כלל היתה זו האמא שהפכה מטרה להתקפות הזעם של האב המובטל והשיכור. ממש כמו בסיפורים על הכפרים הנידחים במזרח אירופה.
היא היתה זו שהפצירה באמא לברוח מהבית, והן אכן ברחו יחד עם שאר האחים. לא פעם ולא פעמיים הן ברחו, פעם אחר פעם הן נאלצו לעקור בפתאומיות לעיר אחרת, כדי להימלט מפני האב האלים שלא הפסיק לחפש אחריהן ולהצר את צעדיהן.
עכשיו, אחרי שנים של סבל, היא פותחת דף חדש ומקימה משפחה משלה, עם חתן שידע גם הוא כאב ומכאוב רב.
היא מוגרת 'בבחינת יתומה', לאחר התייעצות עם הרבנים, מאחר ואין לה אב שיכול או רוצה לסייע לה להתחתן. והיא זקוקה לעזרה דחופה. עם ישראל אינו יכול לאכזב אותה ברגע החשוב הזה, ולשלוח אותה אל החופה בלי שתלבש שמלת כלה מכובדת ככל הכלות. חייבים לעזור לה לממן את ההוצאות של יום החופה, כי היא עצמה מגיעה אל החופה בלי כלום.
שני המקרים האלו, הם רק שניים מתוך 22 המקרים העצובים והטראגיים של 'יתומי תשרי'. כל היתומים הללו המתחתנים מאחר חג הסוכות ועד ג' חשוון רוכזו יחד לקרן אחת גדולה של 'יתומי תשרי', בתקווה שעם ישראל יגיש להם עזרה, ושאנשים טובים יתרמו סכום של עשרה שקלים בסך הכל לכל יתום, 220 שקלים לכל 22 היתומים האומללים, שחייבים עזרה דחופה בעת היכנסם תחת החופה.
