מליאת הכנסת אישרה הערב (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג-2023. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 39 חברי כנסת מהקואליציה מול 12 מהאופוזיציה שהתנגדו. אי הארכת התקנות כזכור הביאו להפלת ממשלת בנט, פיזור הכנסת והעברת ראשות הממשלה לידי יאיר לפיד.
למעשה מוצע להאריך בחמש שנים נוספות את תוקפן של התקנות. ההסדרים הכלולים בתקנות נוגעים בעיקרם לסמכויות השיפוט של בתי המשפט בישראל כלפי ישראלים שעברו עבירות באזור יהודה ושומרון או בשטחי הרשות הפלסטינית, לסמכויות הרשויות בישראל לבצע בישראל עונשים ומעצרים שהוטלו על ידי השלטונות הצבאיים באזור, וכן לאפשרות לבצע באזור צווים ועונשים שהוטלו בישראל על תושב האזור.
התקנות מחילות באופן פרסונלי חוקים ישראליים על ישראלים המתגוררים באזור, והן נועדו להסדיר את מכלול מתן העזרה המשפטית בין ישראל לבין הגורמים המוסמכים ברשות הפלסטינית. ביום א' בתמוז התשפ"ב, התקבל חוק התפזרות הכנסת העשרים וארבע ומימון מפלגות, התשפ"ב-2022. משכך, בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק־יסוד הכנסת, הוארך תוקפן של התקנות עד תום שלושת החודשים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, כלומר עד יום כ"ד בשבט התשפ"ג.
"קיום התקנות חיוני להמשך היחסים המשפטיים שבין ישראל לבין האזור והרשות הפלסטינית, ולפיכך מוצע להאריך את תוקפן בחמש שנים נוספות, עד יום י"ח בשבט התשפ"ח, 15 בפברואר 2028", נמסר מטעם דוברות הכנסת. כאשר בנט הכריז על פירוק הממשלה, הוא הסביר שעושה זאת למען ביטחון המדינה מאחר והתקנות הוארכו אוטומטית בעקבות תקופת הבחירות.
רמאי, גנב, גזלן, ונוכל גדול
תסתלק מעם ישראל וממדינת ישראל