הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם, אמרו חכמינו. תהליך ההתנגשות של מערכת המשפט עם העם היושב בציון, שבימים אלה מגיע לשיאים חדשים, אינו מוסבר לולא דברי רבי אלעזר הקפר, שלמעשה הציב לנו את המתכון המושלם להרס עצמי. מערכת המשפט הישראלית הקפידה ומקפידה בשלושת המרכיבים, עד שתצא מן העולם.

מערכת משפט מתפקדת ועצמאית זהו אבן יסוד הכרחית בכל מבנה חברתי, במיוחד בשלטון של מדינה. הבעיה של הגוש המסורתי עם מערכת המשפט הישראלית, איננה ברשות שופטת עצמאית, הבעיה היא ברשות שהפכה עצמה לשליט יחיד, כזו שרק דעתה נחשבת ועיקר העיסוק שלה נועד לשרת את השקפת עולמה.

דוגמאות וסימוכין לגניבת השלטון בישראל על ידי קומץ שופטים מילאו את התקשורת בחודשים האחרונים. למעשה, למעט חריגים, באופן עקבי החלטות בתי המשפט בישראל מייצגות את השקפת העולם של המחנה הליברלי. הקנאה של חבורת ברק ברשות השופטת, היא זאת שגרמה להם להדיר שופטים שמרניים והפכה אותם לקבוצה "פלורליסטית" עם דעה אחת. תאוות השלטון היא זאת שגרמה לאותם אנשים לגנוב לעצמם סמכויות ללא גבול. כעת הכבוד אינו מאפשר לאותו מחנה לקבל את החלטת רוב העם לגבי הטיפול באסון שהם הביאו לשלטון בישראל.

***

אך סיפור גניבת השלטון אינו מסתיים רק בצד החוקתי, זה שקשור לביקורת השיפוטית החד צדדית. הגניבה של הרשות השופטת, המבקרת, נמצאת בכל הדרגים במערכת המשפט. דוגמא בולטת לכך מקבל כל אורח מזדמן ב30 השנים האחרונות לערים חרדית, והרבה לפני כן לערים ערביות, שפוגש ערים שחוקי הבנייה בהם נאכפים כמו במדינת עולם שלישית. אותה רשות שיודעת להיות יעילה בכל מה שקשור לקידום האג'נדה של רוב בכיריה, נעלמת כשהדרישה היא העבודה הבסיסית שהיא סיבת קיומה – דאגה שחוקי המדינה יקוימו.

אותם המשתמשים בלשון גבוהה, מרוחקים מהעם, הפכו את הרשות השופטת לכלי השלטת דעות, עד שלא נותרו האנרגיות הדרושות להיאבק במפירי החוק. המשותף לבניה ללא כל גבול היגיוני בבני ברק, לאלימות המשתוללת בחברה הערבית, מגיע מאותה היתנשאות של הקבוצה המרוחקת שהחליטה, במודע או שלא, שיש מגזרים שאינם מעניינים אותם. באותה נשימה הם קיבלו על עצמם מה כן מעניין, וזו היא תפיסת עולמם שחייבים לקדם אותה בכל מחיר – יהיה העם אשר יהיה.

***

הקנאה והתאוה והכבוד לא נותנים ליועמ"שית בהרב-מיארה לנסות להסתיר את קלונה שצף לעיני כל. אישה מלומדת בשנות השישים לחייה שותקת ותומכת בכל החלטה שקיבלה ממשלה שכל תקומתה עבר דרך הונאת הבוחרים. מוסד היועמ"ש שהיה מהתפקידים הביקורתיים ביותר לרשות המבצעת בעשרות השנים האחרונות, נהיה למשרד מעריצים שפועל בכל דרך לתחזק את הכילאיים שהרכיבו את ממשלת בנט-לפיד. ההיגיון אמר שלפחות כלפי חוץ בהרב-מיארה תעשה הצגה ותשתוק. אך שלושת גורמי ההרס – הקנאה והתאוה והכבוד – הפילו אותה להתקפות בלתי פוסקות על הממשלה הלגיטימית הנבחרת בישראל.