שר האוצר בצלאל סמוטריץ מתנגד לבקשת המדינה (ראשון) למחוק את העתירה לפינוי חאן אל אחמר, עקב "מגעים להסכם עם התושבים למציאת מקום חלופי". לדברי סמוטריץ', הוא "לא מאשר" את תשובת המדינה, שעליה לדבריו היו צריכים להיוועץ עמו מתוקף ההסכם הקואליציוני שקבע כי תשובות לבג"ץ יימסרו באישורו. שר האוצר ביקש גם "דיון בהול" על הסוגיה.
שר האוצר כתב למזכיר הממשלה כי "להפתעתי הרבה, תוכן תשובת המדינה שהועברה לאישורי אינה עולה בקנה אחד עם מדיניותי ועם מדיניות הממשלה כפי שאני מבין אותה". הוא ציין כי "סעיף 21.4 לנספח להסכם הקואליציוני קובע כי תשובות המדינה המוגשות לבג"ץ יאושר על ידי השר הנוסף במשרד הביטחון".
סמוטריץ הוסיף כי "סעיף 14 להסכם שנחתם ביני לבין שר הביטחון יואב גלנט קובע כי גיבוש עמדת הדרג המדיני בהליכים משפטיים ביחס לנושאים שבתחומי האחריות של השר הנוסף – תהיה באחריות השר הנוסף".
לפני חודשיים ביקשה המדינה בפעם התשיעית לדחות את תשובתה לעתירה. בג"ץ קיבל את הבקשה, אך הזהיר כי אם לא תתקבל תשובה בפעם הבאה – הוא ישקול לקבל את העתירה ויורה על פינוי המאחז הבדואי הבלתי-חוקי. המדינה ביקשה אז לדחות את תשובתה בארבעה חודשים, אולם בג"ץ החליט כי יאפשר לה כחודשיים בלבד להגיש את תשובתה.
בפסק הדין קבעו השופטים נועם סולברג, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין כי דיון בעתירה, לאחר תשובת המדינה, יתקיים ב-1 במאי. מדובר באמצעי לחץ וביקורת של בית המשפט על המדינה.
השופט סולברג מתח ביקורת על המדינה בפסק הדין, וקבע כי היא למעשה מצהירה בפני בית המשפט דבר אחד, ועושה דבר אחר. "העתירה תלויה ועומדת – זה קרוב לארבע שנים תמימות. את מורת רוחנו מ'גרירת הרגליים' הבענו שוב ושוב, בשורה ארוכה של החלטות; אין צורך להרחיב יתר על המידה. די אם נאמר, כי דעתנו אינה נוחה כלל מהתנהלות משיבי המדינה, שאף סותרת את עצמה מיניה וביה", כתב השופט.
סולברג הוסיף: "מחד גיסא נטען, שוב ושוב, ובכלל זה גם בבקשת הארכה שלפנינו, כי 'הדרג המדיני נותר איתן בעמדתו לפיה שלטון החוק מחייב לממש את צווי ההריסה במתחם חאן אל אחמר'; ומאידך גיסא, פעולות המשיבים עד כה מלמדות לכאורה דווקא את ההיפך – כי נוח להם המצב הקיים: אחת לכמה חודשים תוגש בקשת ארכה, העותרת תתנגד לה, בית המשפט ייעתר לה, גם אם בחירוק שיניים, ועולם כמנהגו נוהג. 'להחליט שלא להחליט'. דרך פעולה זו, אולי אפשרית במקרים מסוימים, מחוץ לכותלי בית המשפט, אך אינה מקובלת עלינו; ודאי לא לאורך זמן כה רב, כאשר ברקע תלויה ועומדת עתירה, הממתינה לבירור ומענה, לבטח כך, לאחר שהוצאנו מלפנינו צו על-תנאי".
מתנועת 'רגבים' נמסר בתגובה: "נכון לשעה זו, טרם קיבלנו את תשובת המדינה לבג"ץ. על פי פרסומים שונים הבוקר, נראה כי הממשלה מתכוונת לדרוש את מחיקת העתירה מכיוון שמדובר בנושא מדיני. אם אכן זו תהיה תשובת המדינה, הרי שלממשלה זו אין זכות קיום".
"נכון לרגע זה, ארבעה חודשים לאחר הקמת הממשלה, נראה כי המדיניות היחידה שהממשלה הזו מקדמת היא מדיניות שמאל: אין רפורמה משפטית, אין מענה ציוני לגל הטרור, אין משילות בנגב, אין עצירת השתלטות עוינת על שטחי C, ואין פינוי חאן אל אחמר".
"מאידך, מקרה חאן אל אחמר, הוא מבחן הסבירות המשתקף במלוא תפארתו מול בג"ץ. במקרים אחרים, כדוגמת נתיב האבות, מגרון, עמונה ובית אל, בהם המדינה ביקשה לדחות את העתירה שכן מדובר בעניין מדיני, בג"ץ הורה למדינה לאכוף את החוק בניגוד לרצונה. האם בג"ץ יגלה עקביות ויושרה גם במקרה חאן אל אחמר?".
גורם נוסף שהעביר ביקורת על ממשלת הימין היה יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ליברמן שכתב: ""לנתניהו מעולם לא הייתה בעיה להעביר את חברון לערפאת ולגרש יהודים מגוש קטיף, אבל כשזה מגיע לפלסטינים, כל דבר הופך פתאום 'רגיש, רגיש מאוד'. לכן בנושא חאן אל אחמר, למרות שבג"צ איפשר את הפינוי של המאחז הפלסטיני הבלתי חוקי, נתניהו שוב מגלה "רגישות" ומחפש כל דרך להכשיר את ההשתלטות הפלסטינית על אדמת המדינה".
