מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח השנתי בנושא ביקורת פיננסית במועצות הדתיות. מעיון בדו"ח המבקר עולה שלצד הדברים הדורשים תיקון, נראה כי המשרד לשירותי דת שיפר באופן ניכר את הטיפול הפיננסי של המועצות הדתיות והוריד את מספר המועצות הדתיות עם גירעון מצטבר מעשר ב-2018 לארבע ב-2020.
כמו כן, המבקר מציין לשבח את השקיפות שמפגין המשרד בפרסום הדו"חות הכספיים של המועצות הדתיות באתר מרשתת (אינטרנט) ייעודי של כל מועצה ומועצה. כמו כן, המשרד מפרסם דו"חות תקציב מול ביצוע של כל מועצה ומועצה, אשר נגישים לציבור הרחב.
בישראל פועלות 129 מועצות דתיות, מהן 108 מועצות דתיות מקומיות שמספקות את שירותי הדת ביישוב אחד בלבד (מועצות מקומיות) ו-21 מועצות דתיות אזוריות שמספקות את השירותים בכמה יישובים קטנים בדרך כלל (מועצות אזוריות). חוק שירותי הדת היהודיים קובע כי הממשלה והרשות המקומית יישאו בהוצאות התקציב של מועצה דתית שהיא "גוף מתוקצב" וזאת בהתאם לחוק יסודות התקציב.
דו"ח הביקורת שהוצג היום בדק את פרק הזמן: נובמבר 2021 עד יולי 2022. המבקר ערך ביקורת פיננסית על פעילותן של המועצות הדתיות באמצעות ניתוח נתוני הדו"חות הכספיים המבוקרים לשנים 2018 – 2020, שריכז המשרד לשירותי דת. בכלל זה נבדקו דו"חות על המצב הכספי (מאזנים), דו"חות על הביצוע הכספי, דו"חות תקציב מול ביצוע וביאורי הדו"חות. נתונים נוספים נאספו ממאגר "מערכת אורי" של המשרד לשירותי דת, הכולל את הדיווחים הכספיים של כלל המועצות הדתיות. נוסף על כך, נבדקו סוגיות רלוונטיות בממשל התאגידי שיש להן השפעה על מצבן הפיננסי של המועצות והבקרה של המשרד על המועצות. הבדיקה התמקדה במשרד לשירותי דת וביחסי הגומלין שלו עם המועצות בהיבט הפיננסי.
לצד השבחים אותם קצר המשרד בדו"ח המבקר הצביע המבקר על מספר נקודות הטעונות תיקון ובהן גידול ביתרת העודפים המצטברים של כלל המועצות הדתיות. במשרד לשירותי דת מסבירים את הסיבה ליתרות: "בשנת 2019 גדל התקציב המוסדי של המועצות הדתיות בכ-100 מיליון ₪, לאחר כעשור ללא שינוי בגובה התקציב המוסדי. שנת 2020 הייתה שנה ללא תקציב מדינה מאושר ובשנת 2021 אושר תקציב המדינה רק לקראת סוף השנה (חודש נובמבר) וזאת בנוסף למגפת הקורונה שהחלה בפברואר 2020. מכלול נסיבות אלו יצר עודפים רבים במועצות הדתיות אשר נדרשו בשנים אלו לנהוג בשמרנות ובאיפוק תקציבי ולהתמקד בהוצאות החיוניות בלבד בשל מגפת הקורונה וחוסר היציבות התקציבית".
במשרד לשירותי דת מדגישים כי בשנת 2022, אושרו על ידי המשרד מעל 60 תכניות השקעה ארוכות טווח לצורך מימוש הכספים לפעילות, כך שכל העודפים יחזרו לציבור בפעילויות שונות ויגבירו את העשייה של המועצות הדתיות. ובשנים הבאות, בשל היציבות תקציבית, המועצות הדתיות יוכלו לממש את תכניות ההשקעה שלהן במלואן ולממש את ייעודן באופן המיטבי. המשרד רואה חשיבות רבה בפיקוח ובבקרה על ההתנהלות הפיננסית של המועצות הדתיות ובימים אלו מוקם מערך בקרה ופיקוח חדש ומקיף על המועצות הדתיות. השינוי יכלול, בין היתר, בניית מתודולוגיית בקרה ופיקוח סדורה הבנויה הן מדו"חות כספיים מבוקרים אחידים הכוללים גם דו"חות ביצוע וביקורת מינהלית והן מדו"חות ביצוע תקציביים רבעוניים. מערך זה יכלול מדדי ביצוע ויעילות מוגדרים מראש שיאפשרו הן למועצות הדתיות להבין את מצבן התקציבי האמתי בזמן אמת ולייעל את התנהלותן כדי לשפר את השירותים הניתנים, והן למשרד לקבל תמונת מצב רחבה וכוללת, לצורך קבלת החלטות ניהוליות.
המבקר מציין כי לפי נתונים עדכניים שהתקבלו מהמשרד לשירותי דת ביולי 2022, יתרת החוב המצטבר של הרשויות עד לשנת 2020 ירדה מ-64 מלש"ח לכ-30 מלש"ח. בהתאם לחוק שירותי הדת היהודיים, המשרד פונה למשרד הפנים ודרכו לממונה על המחוז לצורך גביית חובות. במשרד לשירותי דת החלו בתחילת שנת 2022 בהליך רוחבי אל מול הרשויות המקומיות הן לגביית החובות משנים קודמות והן את החובות השוטפים. ההליך כולל גם את פריסת החוב וגם תשלום החוב בשווי כסף. במשרד לשירותי דת מדגישים: "בהחלטה תקדימית, המשרד אפשר לרשויות המקומיות ולמועצות הדתיות להגיע להסדר חוב בנוגע לחובות העבר. כל הסדר חוב מאושר לפני חתימתו על ידי המשרד לשירותי דת ומעמדו הוא כחוזה מחייב בין המועצה הדתית לרשות המקומית".
השר לשירותי דת, חה"כ הרב מיכאל מלכיאלי, התייחס לממצאי הדו"ח ואמר: "אני רואה את חצי הכוס המלאה – היכן היינו לפני מספר שנים והיכן אנו נמצאים היום. הביקורות הפיננסיות של המועצות הדתיות בהנחיית מנהלת האגף, רו"ח ראומה צמח לוי, מביאות בשורה ותקווה למועצות הדתיות ומציבות אותן בשורה הראשונה עם גופים מוסדיים מובילים במשק. לצד השבחים, אנו נלמד את הדו"ח ונתקן את הטעון תיקון ושיפור".
מנכ"ל המשרד, יהודה אבידן, הגיב לדו"ח המבקר ואמר: "דו"ח המבקר מביא לידי ביטוי את האיתנות הכלכלית והניהול המאופק והשמרני של אגף אכיפה ובקרה במשרד. המועצות הדתיות עברו בעבר טלטלות רבות. המבקר מציב את המועצות הדתיות כגוף פיננסי איתן הנוהג בתבונה ואחריות כלפי העובדים והספקים. השינויים המבורכים עליהם מצביע המבקר נותנים לנו תקווה שיש בידנו את היכולת להתחבר למגמה הנכתבת בדו"ח. בכוונתנו להפוך את הדו"ח לתוכנית עבודה אסטרטגית ופרטנית לשנים הקרובות".
