מרתק: כשהמדינה רצתה להוציא את זכות ההדלקה מבאיאן – ונאלצה להודות

ההדלקה המרכזית של האדמו"ר מבאיאן על גג הציון בשנים עברו:

צילום: מתוך השידור החי

ערב ל"ג בעומר, ושוב נקבע השנה כי ההדלקה היחידה על גג ציון הרשב"י באתרא קדישא מירון, תהיה של כ"ק האדמו"ר שליט"א מבאיאן, המחזיק במסורת אבותיו הקדושים לעלות את האבוקה באירוע הפותח את חגיגות ההילולא.

זכות ההדלקה הייתה שייכת להקדש הספרדי בצפת, ששמרו על המסורת שהחלה ככל הנראה עוד בימי האר"י הקדוש. אך שנה אחת, הם נזקקו לסכום כספי גבוה, ולכן פנו אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זיע"א, עם הצעה.

הרה"ק מרוז'ין, החזיק בתואר 'נשיא ארץ ישראל' מטעם ההקדשות בארץ, בשל הסיוע הכספי הרב שהעביר לעניי הארץ ולמוסדות התורה, ולכן אף הסתבך עם הרשויות ברוסיה שהכניסו אותו, גם מסיבה זו, למעצר.

בכל מקרה, הרה"ק מרוז'ין סייע להקדש הספרדי בצפת, אך בתמורה ביקש לקבל את זכות ההדלקה בליל ל"ג בעומר על גג הציון. ההסכם נחתם, אך הוא עצמו לא עלה בחייו לארץ ישראל, ולא השתמש בזכות, אך היה ממנה את רב העיר צפת להדליק עבורו, והיה שולח פריטי לבוש להכניס לתוך המדורה.

ממנו, בירושה, זכות ההדלקה עברה אל האדמו"ר הזקן מסאדיגורה, ואחרי פטירתו, מונו בניו למלאות את מקומו, כאשר הבן הגדול, הרה"ק ה'פחד יצחק' מבאיאן זצוק"ל, מוותר לאחיו הקטן על כל נכסי החסידות בגולה, ומקים חצר חסידית חדשה מהתחלה, בתמורה לקבלת נכסי הקודש בארץ ישראל: מעמד ההדלקה במירון, ובית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה בירושלים. גם הם, לא עלו להדליק בעצמם את ההדלקה.

לאורך השנים, היו מספר פעמים שאדמו"רי בית באיאן עלו למירון ביום ההילולא, אך לרוב מינוי את מי שכיהן באותם ימים כרב העיר צפת, לעלות את האש במקומם.

בשנה הראשונה להקמת המדינה, היה זה שר הדתות הראשון, יהודה לייב פישמן מימון, שביקש להדליק את המדורה בל"ג בעומר. האדמו"ר מבאיאן זצוק"ל, הגיע לארץ ישראל, ובתום דיונים הגיעו להסכמה: מימון הדליק את הלפיד, העבירו לידי האדמו"ר, והוא הדליק את המדורה.

בסופו של דבר, אחרי שהיוזמה להעביר את זכות ההדלקה מידי אדמו"רי חצר הקודש באיאן, בהמשך ישיר לרכישת הזכות על ידי הרה"ק מרוז'ין נכשלה, שוב לא נערכו ניסיונות דומים – ולהיפך.

בשנים האחרונות, הן בימי הקורונה והן אחרי האסון הכבד בפטירתם של מ"ה קדושי מירון, המדינה הכירה בזכות הייחודית של האדמו"ר שליט"א מבאיאן בהדלקה המסורתית, והוחלט שוב ושוב, כי המעמד היחיד על גג הציון, יהיה המעמד המרכזי והמסורתי, בהמשך למסורת הדורות.