בית הכנסת בדמות מצודה של העיר ברודי בחבל לבוב שבאוקראינה, ששימש בעבר כ"קלויז" של גדולי ישראל, ישופץ; כך הודיעה עיריית ברודי. ב"קלויז" שהוקם בשנת ה'תק"ב (1742 למניינם) למדו וכיהנו פאר ברבנות ובבית הדין, בין היתר: הגאון הרב יחזאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', רבי אברהם-גרשון מקיטוב, רבי חיים צאנזר, רבי זאב אולסקר, רבי אלעזר רוקח – אביו של רבי שלום רוקח מבעלז, רבי יחיאל מיכל מזלטשוב, הרב יהושע לשצ'ובר שהיה רבה של ברודי ועוד גדולי ישראל באותה תקופה, זכר צדיקים לברכה. מרן רבי ישראל ה'בעל שם טוב' זצ"ל אף הורה לתמוך בלמדנים ב"קלויז" וכתב כי "ראה שכינה שורה על הקלויז".
על פי ההודעה נציגי האוניברסיטה הלאומית של לבוב, יחד עם חברים ממועצת העיר ברודי, החליטו על המהלך ההיסטורי במסגרת פרויקט הסיוע "אראמוס" של האיחוד האירופי.
הרעיון הוא של סטודנטית מקומית, שיחד עם מרצים באוניברסיטה של לבוב, כבר הגישו 2 הדמיות לשיפוץ בית הכנסת – שילוב של שימור חלקי המבנה שרוחות הזמן לא נגסו בהם, לצד הקמת מוזיאון חדשני. וסטיל שטרילצ'וק, מנהל המוזיאון להיסטוריה של ברודי, אמר כי מדובר בפרויקט עצום ומורכב הנדסית.
ברודי, כיום באוקראינה, הייתה במרכז חבל גליציה ההיסטורי. יהודים התיישבו בעיר כבר בסוף המאה ה-16 והיא נודעה כעיר של תלמידי חכמים ופוסקי הלכה נודעים, לצד היות מרכז של לימודי קבלה. ברודי קיבלה בעבר את הכינויים "ירושלים דאוסטריה" ו"ירושלים הגליצאנית" והיא נחשבה גם במשך תקופה ארוכה לאחת הקהילות היהודיות העשירות והמבוססות כלכלית בכל העולם. בשיא כוחה, ב-1849, מנו יהודי העיר 87% מכלל אוכלוסייתה. ה"קלויז" היה לאורך השנים מוקד ההשפעה העיקרי של הקהילה על העולם היהודי.
בעל ה'נודע ביהודה' הגאון רבי יחזקאל לנדא זצ"ל שהיה מלומדי ה"קלויז" בצעירותו כתב לבנו "שהיה לי נחת כי נתחברת עם בעלי תריסין יושבי הקלויז בבראד העמלים בתורה ופוסקים". בנו רבי יעקבקא לנדא זצ"ל כתב: "בעת ההיא הייתה העיר הזאת כלילת יופי מלאה חכמים וסופרים, ממנה יצאה הוראה לכל ישראל למאות גאוני ארץ מבית המדרש דפה יצאו ומלאה הארץ דעה, עיר צדק ילין בה".
הסופר והמשורר היהודי-רוסי הנודע ש.אנ-סקי (שלמה שיינביל רפופורט), כתב שה"קלויז" בברודי היה "עתיק יומין ויפה מאוד מבפנים", כאשר ביקר שם. "גבאי בית הכנסת הראו לי הרבה כלי כסף עתיקים, כתרים, מנורות ועששיות מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה. בית-הכנסת העתיק בברודי מילא לפנים תפקיד גדול בחיים התרבותיים של היהודים. פה ישבו 'חכמי הקלויז' גדולי האינטליגנציה היהודית של אותו זמן; תקופה שלימה של חיי היהודים קשורה בברודי ובקלויז שלה".
בתחילת מלחמת העולם השנייה התגוררו בברודי כ-10,000 יהודים. ב-1941 הוקדם בעיר "יודנראט" ו-250 מחשובי הקהילה נורו למוות ליד בית הקברות. בהמשך נשלחו רבים למחנות המוות ואחר כך אף הוקם גטו צפוף שחוסל באקציה ב-1943. לאחר השואה נותרו בחיים רק כ-250 מיהודי העיר וכיום מתגוררים בה רק יהודים בודדים. למרות הכל בית הכנסת העתיק בדמות מבצר, ה"קלויז" האגדי נותר ברובו עומד על תילו וכעת כאמור הוחלט לשקמו.
מ"פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU) נמסר: "שמחנו מאוד לשמוע מעיריית ברודי על ההשלכה לשיקום בית הכנסת ההיסטורי, כחלק משימור נכסי העם היהודי ברחבי המדינה. אנחנו מודים מאוד לכל העוסקים במלאכה. כמו בברודי, גם במקומות רבים אחרים ברחבי אוקראינה עסוקים בשיקום אתרים יהודיים היסטוריים. במקביל, ה"פדרציה" פועלת בעיקר כדי לשמור על החיים היהודיים ומסייעת ל-180 הקהילות המאותגרות נוכח המלחמה, בתקווה ובאמונה ל'וכתתו חרבותם לאיתים' בקרוב ממש".
