על שלטי חוצות ברחבי רוסיה וברשתות החברתיות, מוצעים לגברים צעירים סכומים שמעבר לדמיונם של אזרחים מן השורה: בונוסים של עשרות אלפי דולרים, מחיקת חובות כבדים והבטחות למעמד של "גיבור". זוהי האסטרטגיה של ולדימיר פוטין בשנה החמישית למלחמה – מלחמה שבה המדינה משלמת לאזרחיה כדי להילחם במקום לגייס אותם בכפייה. אולם, הנתונים העדכניים מעידים על שחיקה משמעותית ביעילות המודל הזה.
על פי יאניס קלוגה, מומחה לכלכלה רוסית, שיעורי הגיוס צנחו ב-20% ברבעון הראשון של 2026. הניסיון "לשרוד" את אוקראינה באמצעות כוח אדם אינסופי נתקל במחסום המציאות. נייג'ל גולד-דייויס מהמכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים מסכם זאת בחדות: "רובלים לא נלחמים במלחמות". נראה כי הבונוסים הכספיים אינם מספיקים עוד כדי לשכנע את אלו שעד כה נמנעו מלהתגייס, במיוחד על רקע הדיווחים על יחס משפיל בחזית והסיכויים הקלושים לשרוד משימות קרקעיות.
המחסור בכוח אדם אינו פוסח על הכלכלה הרוסית, שסובלת כיום ממשבר העבודה החמור ביותר בתולדותיה. מפעלים ביטחוניים, הפועלים סביב השעון, אינם מסוגלים להגדיל את התפוקה עוד יותר, בעוד שהביקוש לעובדים במגזר האזרחי מוסיף לחץ אינפלציוני כבד. השכר עולה, אך ההכנסות נשחקות במהירות מול עליית מחירי המזון והשירותים, והמדינה מתקשה להשלים את החסר האנושי גם באמצעות גיוס מהגרים או שכירי חרב זרים ממדינות כמו צפון קוריאה ואפריקה.
בשטח, התמונה לרוסיה מדאיגה אף יותר. בעוד המכונה הרוסית מתקשה למלא את השורות, הצבא האוקראיני מפגין עליונות טכנולוגית. השימוש החדשני ברחפנים וברובוטים מאפשר לאוקראינה להסב לרוסיה אבדות כבדות מאי פעם. נתונים מהחודשים האחרונים מצביעים על כך שמפעילי הרחפנים האוקראינים פוגעים ביותר חיילים רוסים מכפי שמוסקבה מצליחה לגייס.
הכישלון לגייס מומחים טכנולוגיים, יחד עם השחיקה המתמדת בדרגים הלוחמים, מאלץ את פוטין לשקול צעדים לא פופולריים במיוחד. האפשרות של גיוס חובה שני וצמצום חופש התנועה של אזרחים – צעדים שגרמו בעבר לגלי הגירה המוניים – הופכת למוחשית יותר. הקרמלין, שנוטה ככלל להכפיל את יעדיו במקום לסגת מהם, עשוי לגלות בקרוב שגם מנגנוני הדיכוי המפוארים שלו לא יוכלו לפצות על העובדה הפשוטה והאכזרית: המדינה פשוט אוזלת מכוח אדם שמוכן לשלם את המחיר בדם.(CNN)
