יהודה חזר מכולל ערב בשעה אחת עשרה בלילה, ונבהל כשכמעט התנגש בשלושה ילדים שחסמו את הכניסה לבניין. הוא זיהה בקלות את הגדול – ישראל מאיר, ילד בן שתים עשרה שגר קומה מעליהם ולומד עם בנו בכיתה, וניסה לברר מדוע הם ערים בכזו שעה, ובלי גרביים ונעליים…
הילדים לא הגיבו וגם לא נענו לבקשתו לעלות חזרה הביתה, ויהודה הזעיק את רעייתו שתנסה לדובב אותם. עד שהיא ירדה, הקטנה בת השש כבר נרדמה על רצפת הלובי.
"הבנו שמשהו פה חריג מאד." אומר יהודה, שפנה בדחיפות לועד הרבנים. "דפקנו על דלת המשפחה, צלצלנו בפעמון למרות השעה המאוחרת. אחרי דקות ארוכות פתחה האם, וכמעט נחנקנו מהריח שעלה מהדירה. היא הסתכלה עלינו במבט מבולבל, טרקה את הדלת ונעלה במפתח."
התברר שהאבא חלה בפרקינסון בגיל צעיר, והאמא, שחוותה ילדות קשה בעצמה נשברה נפשית. האבא למרות המחלה החזיק את הבית וטיפל בילדים, עד כדי כך שאפילו השכנים לא שמו לב שמשהו חריג.
כשהמצב של האבא הידרדר העניינים יצאו משליטה. הוא נופל המון והיא מגיבה בהתקפים קשים לעיני הילדים, שרואים וסופגים טראומות בזו אחר זו.
באותו ערב האבא היה מאושפז והיא ניצלה את ההזדמנות וסילקה אותם מהבית, בלי לאפשר להם אפילו לנעול נעליים קודם.
"הם היו רעבים ומותשים בצורה שקשה לתאר." משחזר יהודה את אותו לילה מטלטל. "הבאנו להם תפוחי אדמה ועוף שהיו מיועדים לארוחת צהריים של מחר, והם אכלו כמעט את כל הכמות… כבר למחרת פנינו לועד הרבנים."
***
ישראל מאיר ואחיו הם מקרה אחד מתוך 714 משפחות שבימים אלו נערכת עבורם מגבית 'והסירותי מחלה'. משפחות שמתחננות להצלה וסיוע קריטי בהתמודדות הקשה סביב מחלות שונות ומשונות של אחד או יותר מבני המשפחה, שרק מלקרוא את טפסי הבקשות שלהם אפשר להתפלץ.
מרן הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א ומרן הגאון רבי שלמה ידידיה זעפראני שליט"א חתמו על שטר ברכה מיוחד לתורמים ל-714 המשפחות, בו הם כותבים "כל השותפים בקרן זו יזכו למידה כנגד מידה, לא יצטרכו לרופאים ולרפואות ויכתבו בספר חיים טובים וגזירות טובות."
כעת בונים תוכנית שיקום למשפחה, שכוללת טיפול וליווי מקצועי לאם, חונכים לילדים, עזרה בבית וכמובן מימון תרופות מתאימות לאבא החולה. בעזרת התרומות שלכם המשפחה תעלה בס"ד על דרך המלך, והילדים יגדלו נורמלי. וזה רק מקרה אחד מתוך 714…
ישראל מאיר ועוד מאות ילדים מ-714 משפחות החולים מתחננים שתצילו אותם >>>
מסכנים צריך הרבה תפילות