עם הכרזת המלחמה כנגד שלטון חמאס עלתה האפשרות להותיר את שעון הקיץ על כנו אל תוך חודש נובמבר ואולי אף למשך כל החורף (הצעה שנגנזה לבסוף). לכאורה אין קשר בין מלחמות לשעון קיץ אך ההיסטוריה מלמדת על קשר הדוק אשר לו שתי סיבות עיקריות, כך עולה מסקירה שמפרסם ד"ר נועם חלפון, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי.
1. חסכון באנרגיה בעת מלחמות המביאות למחסור במשאב זה והולכתו ע"י התאמת שעות היום לשעות הפעילות האנושית
2. צורך בשיבת העובדים לבית טרם החשיכה לצורך האפלה בתקופה בה מטוסים זיהו את אזורי התקיפה לפי תאורת הערים.
על אף שרעיון שעון הקיץ הוצע עוד בסוף המאה ה-19, מלחמת העולם הראשונה היא שדחפה לאימוץ השעון. באפריל 1916 גרמניה ומדינת הציר באירופה החלו להשתמש ברעיון שעון הקיץ ושבועות בודדים אחריה גם בעלות הברית באירופה החלו להשתמש בו. חלקן זנח את השימוש בו בין המלחמות העולם ומקצתן (לדוגמה בריטניה) הוסיפו לאמץ אותו מידי שנה.
במלחמת העולם השניה גרמניה הנאצית מיהרה לאמץ מחדש את שעון הקיץ בקיץ 1940 ובנוסף הזיזה את השעון לכל השנה (UTC+2) בקיץ אף הוסיפה שעה נוספת UTC+3) שעון זה אומץ גם בשטחי הכיבוש שלה באירופה לרבות צרפת.
באנגליה ושטחי המנדט הבריטי הוזזו מחוגי השעון במהלך המלחמה שעה אחת קדימה והוחזרו חזרה אחורה עם דעיכת הקרבות ללא קשר לעונה . כך לדוגמה בארץ ישראל הסתיים שעון הקיץ הראשון שהוחל בה אי פעם ב-1 באוקטובר 1940, וכעבור 7 שבועות שוב הוזזו המחוגים שעה קדימה 🕐 ונותרו כך עד ה-1 בנובמבר 1942. בחלק מהמדינות החליטו לאמץ את שעון החדש כשעון הקבוע שלהן. כך לדוגמה צרפת וספרד נהגו לפני מלחמת העולם כמו בריטניה לפי שעון גריניץ' (UTC) ומתום המלחמה החלו לנהוג לפי שעון מרכז אירופה (UTC+1) למרות מיקומן המערבי.
באשר אלינו מיד לאחר קום המדינה במהלך קרבות ההדיפה של פלישת מדינות ערב הוחל שעון קיץ כפול שהופעל עד אוגוסט 1948 (בשיאו החשיכה השתררה רק לקראת 21:30). שעון קיץ רגיל הופעל גם בעשור הראשון למדינה אך לאחר מכן נזנח.
משבר האנרגיה שפרץ לאחר מלחמת יום כיפור, הביא להפעלה ניסיונית מחודשת שלו בקיץ 1974 אך הוא החל לפעול מדי שנה רק מ-1984.
