דוח חריף של מבקר המדינה מציג תמונת מצב מדאיגה באשר להתנהלות הממשלה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ומצביע על כשלים מערכתיים חמורים בשני תחומים מרכזיים: כוח אדם ותעופה.
בכל הנוגע למחסור בעובדים, קובע המבקר כי המדינה לא הצליחה לנהל את המשבר באופן מסודר. למרות דיונים רבים, לא הוגדרו יעדים ברורים ולא מונה גורם אחד שהיה אחראי לתכלול הטיפול בנושא.
עם פרוץ המלחמה נוצר מחסור של כ-110 אלף עובדים, רובם פלסטינים, וביוני 2025 עדיין חסרו כ-37 אלף עובדים בענף הבנייה בלבד. המבקר מזהיר כי פגיעה בענף זה עלולה לגרור השלכות רוחב על כלל המשק.
עוד עולה כי ריבוי הגורמים המעורבים – משרדי ממשלה שונים לצד גופים נוספים – הוביל לפיצול סמכויות ולעיכובים משמעותיים בקבלת החלטות ובהבאת עובדים זרים בפועל. בנוסף, במרבית הענפים הייתה תלות במדינה אחת בלבד לאספקת עובדים, דבר שהחריף את הפגיעה בזמן המשבר.
גם בתחום התעופה מציג הדוח תמונה מטרידה: עם פרוץ הלחימה, מרבית החברות הזרות הפסיקו את פעילותן בישראל, מה שהוביל לירידה חדה במספר הטיסות ולזינוק של עשרות אחוזים במחירים.
המבקר קובע כי המדינה לא נערכה לתרחיש של מלחמה ממושכת – לא גובשה תוכנית מסודרת, לא נקבעו נהלים ברורים, וגם לאחר תחילת המשבר לא עודכנו התרחישים בזמן.
עוד מתברר כי למדינה אין שליטה ממשית על חברות התעופה, הפועלות לפי שיקולים עסקיים גם בשעת חירום. כלים שנועדו להבטיח אינטרסים לאומיים, כמו "מניית הזהב" באל על, לא סיפקו מענה אפקטיבי.
הדוח מצביע גם על עיכוב ממושך בתיקון חוק שירותי תעופה, שנועד לעודד חברות זרות לפעול בישראל – עיכוב שתרם להחרפת המשבר. במקביל, לא הוגדרו טיסות כשירות חיוני, ולא הוקם מנגנון יעיל לפיקוח על מחירים או לסיוע לנוסעים.
בעיה נוספת שעלתה היא היעדר שדה תעופה חלופי לנתב"ג, מה שמותיר את ישראל ללא רשת ביטחון במקרה של פגיעה בנמל התעופה המרכזי.
בשורה התחתונה, מבקר המדינה מצייר תמונה ברורה: המערכות המשיכו לפעול – אך ללא היערכות מספקת, ללא תיאום וללא שליטה אמיתית.
המבקר קורא לממשלה להפיק לקחים, לגבש מדיניות כוללת למצבי חירום, ולהיערך מראש לתרחישים של מחסור בכוח אדם ומשברים בענפים חיוניים – כדי למנוע הישנות של כשלים דומים בעתיד.
