בנוגע ללחימה בעזה אמר גנץ כי: "כוחות צה"ל נמצאים במתקפה בעומק השטח בעזה, שהולכת ומתרחבת. המשימה שלנו כדרג מדיני היא לאפשר ללוחמים להמשיך ולהשלים את המשימה – בדרום וגם בצפון, כדי להחזיר את החטופים ולאפשר לתושבים לחיות בבטחה. לשם כך, עלינו לשמר את הלגיטימציה וחופש הפעולה, ולתכנן את המשך הלחימה. בניגוד לעבר, לא נסיים ב"שקט יענה בשקט". במלחמה הזו, אין "יום שאחרי", יש תהליך ארוך, קשה והכרחי, בעוצמות משתנות. ימים, וחודשים ושנים".
"התפקיד של ההנהגה הוא להגיד לציבור מה כן יהיה, ולחתור לשם. בצורה עניינית, ובלי לייצר מחלוקות מדומות כשחיילינו נלחמים שכם אל שכם בשדה הקרב. הבסיס למסגרת שתאפשר ייצוב ביטחוני ואזרחי בדרום, מוסכם על רוב חלקי החברה הישראלית, וחלקים גדולים ממנו גם על שותפינו האמריקאים".
"אז מה כן? חמאס היא חלק מהציר האיראני שרוצה להשמיד אותנו ולבלום את הנורמליזציה. עלינו לגרום למצב ההפוך לקרות: להסיר את האיום של חמאס, לחזק את הקשר עם מדינות ערב המתונות, ולבנות מציאות אזורית אחרת שתכלול גם מסגרת לפתרון בעזה. בהיבט הצבאי – בסיום השלב הקרוב כשתושלם המשימה בדרום הרצועה – נעצב שליטה ביטחונית מלאה על המרחב, כולל תפיסת שטח שתאפשר את המשך המאמץ המבצעי".
"ישראל תשלוט ביטחונית, תשמור על חופש פעולה, ותממש אותו בכל השטח. דין חאן יונס ושג'עייה יהיה כדין הקסבה בשכם. בהיבט האזרחי – יהיה נכון לאתר גורמים מקומיים שיטפלו בביוב, ברפואה ובנושאים האזרחיים, בתמיכת מנהלת שתורכב ברובה ממדינות ערביות מתונות, שחלקן כבר הביעו נכונות להצטרף למאמץ הזה. והחשוב מכל – צריך להתניע את תהליכי הנורמליזציה, ולרתום אותם גם למהלך לשינוי המציאות בעזה בטווח הרחוק".
"בהקשר הזה, נפגשתי עם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ק סאליבן, ושוחחתי באופן אישי בשבועות האחרונים עם מנהיגים בארה"ב, באירופה ובאזור. הם מעוניינים לקדם תהליך כזה, ולהשקיע בו את המשאבים הנדרשים. ברור גם לנו וגם לשותפינו שהמושגים הישנים, והמציאות של העשורים האחרונים, צריכים להשתנות ולהיות צופי פני עתיד. אנחנו בראשיתו של תהליך שייקח שנים. העקרונות, המסגרת וכיווני הפעולה ברורים".
גנץ עקץ את נתניהו על הודעותיו לתקשורת נגד עמדת ארה"ב ואמר: "זה הזמן לעבוד עם שותפינו, בחדר הסגור, באמון מלא, וגם להודות להם על התמיכה והמאמצים הכבירים שהם עושים לשחרור החטופים".
"אני מבקש לפנות לידידנו האמריקאים:
My American friends – “make no mistake, we are partners by duty and friends by choice”.
That is what my friend General Martin Dempsey once told me.
These words are more meaningful now than ever. Israel is thankful for your continuous support during these difficult times".
"אזרחי ישראל, הדבר החשוב ביותר בעת הזו הוא לנצח במלחמה ולשמור על ביטחון ישראל. לשם כך חשובים האחדות בעם, הרוח הגבית לחיילים, השבת החטופים וקבלת החלטות נכונות ברמה הצבאית וברמה המדינית. לצערי, גם בימים האלו, יש מי שעוסק ביצירת מחלוקות מדומות בעם ובפגיעה ביחסים החשובים עם ארצות הברית. אנחנו לא ננהג כך בזמן מלחמה".
גנץ המשיך במאמץ לבדל את עצמו מנתניהו בהתייחסות לארה"ב: "חבריי ואני, נמשיך לפעול באחריות לאומית, נגבה את הלוחמים והמפקדים, נדאג שיתקבלו ההחלטות הנכונות והקשות, נטפל בשיקום היישובים ונפעל אך ורק למען האינטרסים של עם ישראל".
בהתייחס לסוגיית החטופים אמר: "גם היום ליבן של מעל 100 משפחות שיקיריהן חטופים בעזה, כבד. יש מי שטוענים שהנס בחנוכה, הוא שפך השמן הספיק ל-8 ימים. אבל לולא הגיבורים שהאמינו בבניין בית המקדש, וחיפשו אותו, הנס לא היה מתרחש. אלו הלוחמים שלנו, אלו המשפחות שלא מפסיקות לפעול לשחרור יקיריהן. לא נפסיק לחפש, להאמין ולפעול, להשבת החטופים. לעולם לא נפסיק לחתור לאחדות ישראל, שתאפשר עמידה בשותפות הגורל של כולנו".
רק נזכיר כי דבריו בסיום ההצהרה כי לעולם לא יפסיק לחתור לאחדות ישראל, עומדים קצת בסתירה בולטת ומכאיבה להתעקשותו כי מורה בבית ספר חרדי אסור לה להתפרנס טיפה יותר בכבוד בזמן מלחמה, ומצא השר בני גנץ כמעט כל הזדמנות שנקרתה בפניו כראויה וכשרה לתקוף ולהשמיץ את הציבור החרדי, שניסה לשמר את ההסכמים שכבר נחתמו ויושמו בבתי הספר של החינוך העצמאי ובני יוסף, אותם אלו שכן מלמדים ליבה.
בכך היה בני גנץ שותף מלא לאותם גורמי שמאל בתקשורת שדחפו גם תוך כדי הלחימה להשמצת המגזר החרדי, ובחרו להתעלם במופגן מהעזרה והגבורה הרבה של המוני מתנדבים חרדים בארגוני החסד, שחירפו נפשם ביום הטבח ולאחריו. העדיפו להביא למשבר תקציבי במערכת החינוך החרדית שהיה מחריף את הקושי בהשגת מורים ומורות לחינוך.
התקפות אלו התכסו בסיסמא הריקה מתוכן: "בזמן לחימה מעבירים כסף רק למטרות הלחימה". ריקה מתוכן כי ברור שלא ניתן ולא כדאי לעצור את כל שאר הפרויקטים במשק, בדיוק כפי שנמשכו תקציבי הספורט והתרבות לחילונים.
ומעל לכל חמורה ההסתה כנגד לומדי התורה, שמוסרים נפשם ימים ולילות בלימוד רצוף, במיוחד בימים קשים אלו, למען עם ישראל. ממש כמו בימי החשמונאים, אם לא היו מוצאים פח שמן טהור, לא היה חג כי לא היו משיגים את מטרת המלחמה, כך גם בימים אלו, צריך לזכור שעם ישראל לא נלחם עבור פיסת אדמה בלבד, גם לא עבור ארץ ישראל הקדושה בלבד, אלא עבור נצח ישראל, כפי שאפילו ראשי המדינה הזכירו בדבריהם, עבור הרוח, עבור אור של עם ישראל, ששורשו נעוץ עמוק בלימוד וקיום התורה.
אשרי מי שעמלו בתורה בימים אלו!
