על פרסומי ניסא כזה, לא חלם סטאלין ימ"ש כאשר הקים את האוטונומיה היהודית המוכרת בשמה "ייִדישע אויטאָנאָמיע געגנט", במזרח הרחוק של רוסיה, על גבולה של סין: על הכניסות הראשיות של מבני השלטון ב"בירוביז'ן" – העיר המרכזית של המחוז, נתלו מנורת חנוכה אלקטרוניים מרשימים, ואלו גרמו כמובן לחשיפה של החג למאות-אלפי תושבי המחוז, ובהם אלפי יהודים.
את היוזמה הוביל רב העיר השליח הרב אפרים קולפק, העומד בקשר חם עם ראשי השלטון, ובהזדמנויות רבות הם מביעים את הערכתם כלפי פעילות הקהילה היהודית המפוארת בעיר.
מגוון אירועי חנוכה נפתחו ביום ראשון של החג בהדלקה המסורתית בכיכר מרכזית בעיר – שהיא למעשה הדלקת נרות חנוכה הראשונה בעולם כולו, בהתאם לזמן השקיעה הכי מוקדמת בתבל. ובכך, רוסיה מובילה מצדה המזרחי את ההדלקה הראשונה בעולם בנר הראשון, וההדלקה האחרונה ברוסיה בנר השמיני – מתקיימת בקצה השני של רוסיה במחוז 'קלינינגרד' שבמערב רוסיה על גבול פולין, על ידי שליח חב"ד בעיר בבירת המחוז הרב אברהם ברוך דייטש.
באירוע מרכזי זה, הוקראה אגרת ברכתו של רבה הראשי של רוסיה הגאון רבי בערל לאזאר שליט"א, שהופצה עם כניסת חג החנוכה בין כל מאות הקהילות היהודיות ברחבי רוסיה, ובדבריו אומר:
"השנה אנו חוגגים את חנוכה בנסיבות מיוחדות. שישים יום בדיוק חלפו מאז הטרגדיה הקשה שפקדה את עם ישראל בארץ ישראל בחג שמחת תורה. הרגשות שאחזו בנו במובנים מסוימים דומים מאוד לתחושות שחוו אבותינו כשחזרו לירושלים, וראו את בית המקדש המחולל ואת התגברות הטומאה. ואם בכל שנה בחנוכה אנו מדליקים שמונה נרות כאות תודה לה' על הניסים והנפלאות, הרי שהשנה כל אחד ואחד חייב להגביר את האור, לתת גם לילדים להדליק נרות חנוכה, ולבקש גם מכל החברים והקרובים שלנו להדליק גם כן את נרות החנוכה. תנו לנרות החג להאיר בכל בית לפרסום הנס ברחובה של עיר!
אם נשים לב, חנוכה הוא חג שונה לעומת שאר החגים בלוח השנה היהודי, בהן המצוות הרבה יותר מורכבות, ואילו בחנוכה המצווה היא הדלקת נר אחד ביום הראשון, שניים בשני, ולהוסיף אחד כל יום, עד סוף החג.
אבל כמה שזה קל, זה כל כך חשוב. זה חשוב לכל יהודי – ולא רק ליהודים, כי אור החנוכה חייב להיות גלוי ומפורסם לכל העוברים ושבים ברחוב. מצוות החנוכה מזכירה לנו ששונאינו לא רצו רק להשתלט על ישראל, לא רצו רק לחלל את בית המקדש, אלא ביקשו להשליט את החושך, כדי שהעם יאבד חלילה את אמונתו, את התקווה והדבקות בה', ולכן טימאו את השמן הטהור של מנורת המקדש.
וכאשר אבותינו ניצחו ושחררו את ירושלים, הם ניגשו תחילה להדליק שוב את המנורה, כדי להראות כי האמונה חיה וקיימת. וזה לקח לכל הדורות של עמנו: השונאים יכולים להחריב את בית המקדש, אבל הם לא מסוגלים להרוס את מה שיש בנפשנו. היהודים מרדו באימפריה הגדולה ביותר של העולם העתיק באותה תקופה, וניצחו בחסדי שמים. אם נחשב את מאזן הכוחות, זה לא היה יכול להתרחש באופן טבעי, אבל זה קרה בדרך נס, וכולם הבינו כי הקב"ה הוא שנתן להם את הניצחון הזה, ועשה נס של רבים ביד מעטים. לכן הדליקו היהודים את מנורת המקדש, למרות שידעו שדי להם רק שמן טהור ליום אחד: כיוון שכאשר הקב"ה נותן נס, הוא גם ייתן לשמן הזה לבעור כל זמן שצריך להכין שמן חדש. וכך אכן היה.
היום, כשאנחנו מדליקים את נרות חנוכה, זהו הסימן הברור כי האמונה איתנה ויוקדת בכל אחד מאיתנו. הם רצו שלא יהיה אור בבית המקדש, וכמשקל נגד האורות נדלקים כעת על ידי מיליונים ברחבי העולם. זו העזרה הכי גדולה בתקופה זו לאחינו בישראל הנלחמים בכוחות החושך, כאשר אור החנוכה יתפרסם בכל העולם.
למרבה הצער, אנו עדיין רואים שאנשים רבים מזדהים בגלוי עם כוחות האופל. אלה לא רק טרוריסטים, אלא גם אותם המארגנים פעולות לתמיכתם. אין טעם להיכנס איתם לדיונים או ללכת להפגנות נגד. המשימה שלנו היא להוסיף אור, להראות לאחרים את האמת, לפקוח עיניים לאנשים. כשיש מאבק בין חושך לאור, האור תמיד מנצח!
ואם מישהו יאמר: איך נר אחד שלי יכול להילחם בכל החושך הזה? ימי החנוכה מלמדים אותנו את השיעור הכי חשוב: נר אחד קטן, מפזר חושך גדול! ובכל ערב מוסיפים עוד נר, כי כל נר חשוב, כל אחד מוסיף אור. ומכך אנחנו מתמלאים באמונה כי בקרוב ישרור האור בכל מקום, והעולם יהיה מוכן לביאת המשיח!".
אה הביזיון הזה עדיין בהרצה?
את מי מעניין מחנה ריכוז שנכשל ליהודי בריה"מ?