המונים יעלו בימים הקרובים לפקוד את בית החיים הישן בטבריה לרגל הילולת הרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זי"ע, שתחול ביום ראשון הקרוב ד' שבט.
הרה"ק רבי אברהם הכהן (ב"ר אלכסנדר) מקאליסק זי"ע, נולד בשנת תק"א ונודע בנעוריו כעילוי מופלא. לימים התקרב אל המגיד הקדוש ממעזריטש והרבה לנסוע אליו ולקנות תורה מפיו. בשנת תקל"ז בעליית החסידים לארץ הקודש בראשות הרה"ק רבי מנחם מנדל מוויטעבסק זי"ע בעל 'פרי הארץ', היה הרה"ק רבי אברהם מראשי העולים. משנת תקמ"ח, אחר הסתלקותו של ה'פרי הארץ', הנהיג הרה"ק מקאליסק את עדת החסידים בארץ הקודש עד הסתלקותו בד' שבט תק"ע. הרה"ק מקאליסק טמון בחלקת תלמידי הבעש"ט בבית החיים העתיק בטבריה, בסמיכות לציון רעו הגדול בעל 'פרי הארץ' ורבים עולים לציון הקודש בטבריה, להתפלל לישועות הפרט והכלל הזקוקים להיפקד בדבר ישועה ורחמים.
רבים יסמיכו לעליה זו, עליה לציון הרה"ק רבי שמחה בונים מווארקא זי"ע (המכונה 'רבי בונים מאוטובצק'), מגדולי אדמור"י פולין הטמון בסמוך באותה חלקה קדושה.
הרה"ק רבי בונים נולד בשנת תרי"א בעיר וורקא שבפולין לאביו הרה"ק רבי מנדל מוורקא (הצדיק השותק) זי"ע ונקרא על שם הרה"ק הרבי רבי בונים מפשיסחא. בט"ו סיון תרכ"ח בהיותו בן שבע עשרה שנים בלבד, נסתלק אביו כשמאות מחסידיו נוהרים אחר רבי בונים.
רבי בונים חפץ בהסכמת זקן אדמור"י הדור רבי יעקב אריה מרדזימין, בבואו אליו עמד בתוך השורה לקבלת שלום. הרבי הכירו ואמר "את סבך הכרנו, מאביך שמענו, והיום מה?" השיב האברך "אברהם אבינו חפר בארות, יצחק בנו גם חפר, אך יעקב לא חפר מאחר שאבותיו חפרו בארות מים חיים, יכול היה הנכד בקלות לגשת אל המעיין" הושיט הרבי את ידיו ואמר "שלום עליכם וורקער רבי". כעבור כמה שנים עבר לקורטשוב כשקהל חסידיו הולך וגדל, אף שכל מעשיו היו בחומרות מופלגות ובפרישות גדולה.
בט"ז אדר תרס"ו עלה ארצה בשנית על מנת להשתקע, והתארח בבית ידידו הרה"ק דוד צבי שלמה מלעלוב. בחורף תרס"ז עבר לטבריה ולאחר מספר שבועות ביום חמישי ב' שבט חש חולשה רבה, וכאשר סיים אמירת שיר של יום באמירת "ומצור דבש אשביעך" הסיר את התפילין מראשו וביקש כוס חלב, לאחר ששטף פיו 12 פעמים (כמנהגו לאחר שאכל בשר באותם 24 שעות) בירך שהכל ויצאה נשמתו.
זה מעל 100 שנים שחסידים ואנשי מעשה עולים לציונו ביום ההילולא ומוקירים את זכרו של האי צדיק וקדוש מגדולי אדמו"רי פולין. זכותו תגן עלינו.
בית מדרשו של הקאליסקער, קיים עד היום, כולל האבן/כסאו אשר ישב עליו, בעיר העתיקה בטבריה, סמוך לביהמ"ד של רבו ורעו ר' מנחם מנדיל מוויטעבסק, שני המקומות בשליטת חסידי קרלין שם.