בתקופה זו, רבים שואלים ומסתפקים, מה היא הדרך הראויה והנכונה לנהוג בימי הפורים הבעל"ט, כאשר מצד אחד ציוונו חז"ל לשמוח ולהרבות בשמחה, ומצד שני הלב, בצל מלחמת 'חרבות ברזל', בעוד יהודים רבים נמצאים בשבי בסבל נורא, וכך גם בני משפחותיהם עוברים תקופה מטלטלת ומייסרת, כאשר אין להם יום ולא לילה, וכמו כן נהרגים מדי כמה ימים יהודים הי"ד בשדה הקרב.
הלב מרגיש שניתן אמנם לשמוח כדבעי בתוך הבתים וכדומה, אך בהחלט צריך להשתדל למעט, ולמתן מעט את השמחה בפרהסיא ברחובות ובחוצות קריה, בפרט בערים מעורבות, בהם נוכחים גם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כדי לא לגרום להוצאת לעז על ציבור שומרי התורה והמצוות, על כך שכביכול אנחנו מנותקים, ושכביכול כל הצרה הזו אינה שייכת אלינו.
בהקלטה שפורסמה בקו 'שיח יצחק' השבוע, ניתן לשמוע כיצד שאלה זו מונחת על שולחנו של מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, בתחילת ההקלטה נשמע נכדו חביבו הרב חיים מלין מציג את השאלה:
"השנה שפורים יוצא במלחמה, אז הרבה שואלים האם למעט בשמחה כדי להשתתף עם צערם של החטופים ומשפחותיהם וכו', או שמכיון שזה יום של שמחה אז לא צריך. הרי בחתונות סבא אומר לא לשיר הרבה שירים אלא 'כי אשמרה שבת' וכדומה, השאלה האם בפורים, בשלמא בתוך הבתים לא רואים, אבל ברחובות? היו רבנים שאמרו שזה יכול להראות לא טוב, שבחורים רוקדים ברחובות. החילונים יגידו מה אתם שמחים ורוקדים, אין לכם מלחמה?! או שהם מבינים שזה יום של שמחה, ואין בדבר בעיה".
מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א משיב ועונה:
"אני קיבלתי ממורי ורבי הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל, ראש ישיבת סלבודקא, בשעה שהיה מלחמה, היה מזהיר ואומר לבני הישיבות שאסור לצאת ולהסתובב ברחובות בלי סיבה, למה תתראו! הרי כולם נמצאים בשדה הקרב, יש נשים שבעליהן במלחמה, יש אמהות שליבן יוצא מפחד על בניהם. כמו כן לא היה מסכים שישירו זמירות שבת בקול, כדי לא לצער את השכנים שקרובי משפחתם היו בשדה הקרב. ממילא ודאי שראוי להיזהר בזה גם בפורים השנה, כמה שאפשר".
